בעת נפילת חומת ברלין הייתי בן 12, כמעט. בחודשים ובשנים שלאחר מכן, עקבתי בהשתאות אחר שרשרת האירועים ההיסטוריים שבאה בעקבותיה, נפילת ברית המועצות והתפרקות הגוש הקומוניסטי. הכניסה שלי לגיל ההתבגרות הביאה איתה גם סקרנות ופתיחות: באותה תקופה התחלתי לגלות יותר עניין בעולם שמחוץ לקיבוץ ולישראל, לקרוא עיתונים ולצפות בחדשות. האירועים במזרח אירופה ובמרכז אסיה ריתקו אותי והסעירו את דמיוני. כמי שגדל בשנות ה-80, המלחמה הקרה היתה נוכחת מאוד בעולם התרבותי שלי – בעיקר דרך סרטים אמריקאיים – והבנתי מיד שמתחוללת פה דרמה היסטורית בקנה מידה עצום. החלטתי אפוא לנסות להבין אותה כמה שיותר, ולקרוא כל מה שהיה זמין באותו זמן (בעיקר עיתונים), כדי לא לפספס שום דבר ולספוג לתוכי את המאורעות ההיסטוריים. לדעתי, התקופה הזאת היא שהציתה את העניין הגדול שלי בהיסטוריה והובילה אותי בסופו של דבר, בערך 13 שנים מאוחר יותר, ללכת ללמוד היסטוריה באוניברסיטה.
בינואר 1990 דיווחה התקשורת הישראלית בהתרגשות על טיסת אל-על ההיסטורית הראשונה למוסקבה. כשקראתי על כך מיד חשבתי לעצמי שיום יבוא ואטוס גם אני לרוסיה ולמדינות ברה״מ לשעבר, לראות מקרוב את העולם שמעבר למסך הברזל שנפל. בזמן שצעירים ישראלים נסעו לטיולים של אחרי צבא להודו ודרום אמריקה, אני פינטזתי על מסע למרכז אסיה, למרחבים העצומים של ברה״מ לשעבר, החל מרוסיה, אוקראינה, ליטא ולטביה המערביות, דרך גאורגיה, ארמניה ואזרבייג׳אן, ועד רפובליקות ה״סטן״ השונות.
בסופו של דבר לא עשיתי טיול של אחרי צבא, וגם לא מאוחר יותר – לא למרכז אסיה ולא לשום מקום אחר. איכשהו, הנסיבות אף פעם לא הסתדרו – או שלא היה לי הכסף, או שהיו עניינים אחרים שהעסיקו אותי – עבודה, לימודים, זוגיות. אבל כנראה שבעיקר חששתי לצאת מאיזורי הנוחות המוכרים שלי, והנסיעות שלי לחו״ל היו לאירופה וארה״ב, וכך זה נמשך גם עמוק לתוך שנות ה-40 לחיי, וכבר נראה היה שההזדמנות הבאה לטיול כזה תבוא רק כשאצא לפנסיה.
אבל ״הווירוס האסייתי״ הזה לא נעלם, הוא רק נרדם. ברגע שהנסיבות יצרו הזדמנות לממש את הטיול הזה, הווירוס הזה התפרץ בעוצמה ולא הרפה. אם לא עכשיו, אז מתי. וכך נולד הרעיון לטיול שאותו אני מתכנן כעת: מסע יבשתי, ככל הניתן ללא טיסות, מאירופה למזרח אסיה, בערך 12,000 קילומטרים, שרובם עוברים בשטחן של הרפובליקות הסובייטיות לשעבר (ה״סטנים״ למיניהם, כאמור). על אמא-רוסיה ואוקראינה אצטרך לוותר הפעם מסיבות ידועות, אבל ממילא העניין שלי תמיד התרכז יותר במדינות הדרומיות של ברה״מ לשעבר. את המסלול המדויק ואת כל היעדים המתוכננים לא אחשוף בשלב זה, כדי לשמור קצת הפתעות להמשך וגם להשאיר מקום לשינויים ספונטניים.
הטיול אמור להתחיל באביב 2025. כרגע אני עוד בשלב התכנון והתחקיר. המשך יבוא.
