המסע שאינו נגמר

בפרק האחרון של הטיול המעגלי במזרח אירופה ובבלקן אנחנו מקבלים שוק מהמחירים בסלובניה, ומסתפקים ביומיים במאריבור הצנועה אך היפה, לפני שעולים על האוטובוס לברלין. ויש גם קצת סיכומים

מוסטאר, בירת הרצגובינה, היא אחד מיעדי התיירות הפופופלריים ביותר במדינה, מה שהופך אותה לקצת פחות אטרקטיבית עבורנו ולאחד היעדים הפחות חביבים עלינו במסע הזה. ובכל זאת, דווקא מחוץ לאיזורים התיירותיים, מצאנו שם אטרקציה ייחודית – הרבה בזכות חוכמה ההמונים הסינית.

יותר משלושים שנים חלפו מאז הסתיימה המלחמה ההיא, ועל אף ששוקמה לחלוטין, סראייבו עדיין נושאת את צלקותיה על גופה בלי לנסות להסתירן. ביקור קצר אך מרגש בעיר שפעם היתה שם נרדף להרס וחורבן, והיום שוקקת חיים ומכניסת אורחים (גם אם התחבורה הציבורית ותשתיות נוספות עדיין דורשות שיפור).

מפגש מרגש עד דמעות עם ״הגשר על הדרינה״, גיבור ספרו בעל אותו השם של הסופר היוגוסלבי זוכה פרס נובל לספרות איוו אנדריץ׳. עוד לפני כן: מסע בסירה על הנהר שהוליד הרהורים נוגים על מלחמה ושלום.

חוויות מהרי הטארה: תחנה מרכזית שקפאה בזמן, דירת אירוח שלא מופיעה במפה, בית על האגם שזכה לתהילת עולם, כלב ושמו זלאטן, שיעור בהיסטוריה נוצרית, ומכונית שיצאה למסע בהרים וחזרה כמעט ללא שריטה – רק כמעט.

למה בלגרד מזכירה לי את איסטנבול, מה עושה אותה לכל כך חשובה ומרכזית, ולמה לא הלכתי לראות שם משחק כדורגל

ביקור בעיר השלישית בגודלה בסלובקיה, שכלל לינה במלון מפוקפק, היכרות עם העבר היהודי הטראגי (אלא מה) שלה, וטיול שהפתיע לטובה. עוד בפרק הזה: ביקור קצר בבודפשט כולל דרמת-חתולים קצרה.

ביקור בזקופנה – עיירת נופש וסקי בהרי הטטרה, שהתגלתה כבלתי ידידותית במיוחד לזרים ותרמילאים, אבל עוררה בי זכרונות מהורהרים מהביקור הקודם שלי שם לפני 32 שנים, כולל חתיכת גבינה מעושנת שכמעט סיבכה אותי בצרות.

ביקור באחת הערים היפות באירופה העלה בזכרוני ביקור קודם שם לפני 32 שנים, שממנו לא נשארו לי כמעט זכרונות, אף על פי שזו היתה נסיעתי הראשונה לחו"ל. הפעם המצב צפוי להיות שונה.

מסע של שלושה שבועות במזרח אירופה מתחיל בעיירה הפולנית גוז'וב ויאלקופולסקי, לשעבר לנדסברג, מקום הולדתו של סבי – גרשון רוזנבאום.