אני כותב את השורות האלה באוטובוס מברלין לבוקרשט. בשלב הזה עברו בערך 4 שעות מתוך נסיעה של כ-30 שעות. כן, שלושים – מקטע הנסיעה הארוך ביותר בטיול הזה. כרגע אנחנו קצת לפני דרזדן – התחנה הבאה שלנו והשנייה מתוך 16 בסך הכול.
חוויית הנסיעה עד כה יכולה היתה להיות טובה יותר, אם לנסות ולדייק בבחירת המילים שלי. נסעתי בעבר באוטובוסים של חברת פליקסבוס (FlixBus) והחוויה היתה בדרך כלל טובה – נהגים אדיבים, אוטובוסים חדישים, מצוידים ונקיים.
האוטובוס שלנו… איך לומר? מזכיר לי את הביקור הקודם שלי בבוקרשט – רואים שזו היתה פעם עיר יפה (או כפי שרומנייה אחת שהכרתי ניסחה את זה: ״היתה יפה עד שהרומנים קלקלו אותה״). בהתאם, גם האוטובוס לבוקרשט ידע ימים טובים יותר: חלקים בחלל הפנימי (מקווה שרק שם) רופפים ומקרקשים תוך כדי הנסיעה; ריפודי המושבים מרופטים, והחטא הנורא מכול: השירותים מקולקלים. מזל שאנחנו עוצרים לעתים תכופות יחסית. לא יודע, לפי הסטנדרטים שלי, אוטובוס למרחקים ארוכים שהשירותים שלו לא עובדים צריך להיות מושבת עד שהתקלה תתוקן, אבל אני לא מחליט. והאוטובוס הזה נוסע למרחקים ממש ארוכים: מאולדנבורג שבמחוז אולדנבורג בצפון-מערב גרמניה ועד לבוקרשט שבדרום רומניה – למעלה מ-2,000 קילומטרים, כמעט 40 שעות נסיעה.
החלק הקומי של הנסיעה הוא כמובן המרכיב האנושי. באוטובוס יש שני נהגים שמתחלפים ביניהם בנהיגה. במושב שמאחורי הנהג הם אלתרו לעצמם פינת שינה קטנה – כמה כריות על המושב, שמיכה וכמה חפצים אישיים, בגדים, חטיפים (פלוס אריזות ריקות של חטיפים) ומשקאות. סליחה על ההשוואה, אבל לפינה הזאת יש וייב כללי של מחנה פליטים וארומה ריחנית בהתאם. עד כה הם טרם ניצלו אותה והעבירו את הנסיעה בשיחה קולנית ברומנית ובפיצוח גרעיני חמנייה.
עכשיו, העניין הוא, שהזמנתי לעצמי מושב בקדמת האוטובוס. אלה המושבים היקרים ביותר, שאמורים להיות קצת נוחים יותר. הנחתי גם שרוב הנוסעים יתרכזו יותר בחלק האחורי של האוטובוס, וכך יהיה לי קצת שקט. בקיצור, שילמתי על שקט ונוחות, אבל לא זכור לי ששילמתי על שיחה ברומנית, רחשי פיצוח גרעיני חמניה ונוף לאוהל במחנה פליטים.
אני מתחיל להבין את קבוצות הפייסבוק והפורומים שמצאתי באינטרנט, שמוקדשים לקיטורים ותלונות זועמות על איכות השירות של פליקסבוס.
אבל מה אני מקטר. גם אם כמה דברים אי אפשר לקחת בחשבון מראש, הרי שידעתי לאן אני נכנס כשהזמנתי את הכרטיס – לשיטת התחבורה הכי פחות נוחה למרחקים ארוכים. אז אני לא באמת מתלונן. לפחות יצא מזה פוסט.
