טיול שבת שכולל את המפל הגבוה בסין, אקרובטיקה על כבל בין מצוקים, וטיפוס בלתי נגמר על גבי אלפי מדרגות בדרך לנוף חלומי. בין לבין אני מוצא כמה טיעונים לזכות פיתוח היתר של שמורות הטבע הסיניות.


טיול שבת שכולל את המפל הגבוה בסין, אקרובטיקה על כבל בין מצוקים, וטיפוס בלתי נגמר על גבי אלפי מדרגות בדרך לנוף חלומי. בין לבין אני מוצא כמה טיעונים לזכות פיתוח היתר של שמורות הטבע הסיניות.

טיול סוף שבוע בהרי יאנדאנגשאן, הרחק מהמסלולים הרגילים של התיירים המערביים בסין, זימן לי את שובה של ״הבהייה האסייתית״ החודרת, מפגשים בלתי-אמצעיים עם מקומיים, כולל דיאלוגים ראשונים בסינית (בערך), שיחה מלחיצה עם פרופסור לפילוסופיה, ומקדש זן עם הכנסת אורחים כה נדיבה, שכמעט החלטתי להישאר בו לכמה שנים.

בפוסט הזה אני חוזר לסין בפעם השלישית בתוך פחות משנה – וגם הפעם לא כתייר קלאסי. בין עבודה מרחוק, זוגיות וחיי יומיום בהאנגז׳ואו, בין מפגשים עם מקומיים, טיולים קטנים, הוטפוט ומשחקי פוקר עם חברים, אני מנסה לפענח את סין שמעבר לסטריאוטיפים – וגם לשתף טיפים פרקטיים למטיילים. ובקיצור, לספק הצצה אינטימית לחיים עצמם בארץ שממשיכה להפתיע ולרגש אותי בכל ביקור.

כחודשיים לאחר שחזרתי מהמסע שלי, ביקרתי שוב בסין. הנסיעה הזאת אינה חלק מהמסע היבשתי הגדול מאירופה לסין, אבל במובנים מסוימים היא ההמשך שלו, או שמא אחת מתוצאותיו. ובמידה רבה היא התחלה של מסע אחר לגמרי, אבל מרתק ומסעיר לא פחות.