מראה 21 - 30 of 66 תוצאות
הרומן שלי עם סין מאירופה לסין בדרך היבשה

פרק 46: החיים בשלושה מימדים

צ׳ונגצ׳ינג, העיר השלישית בגודלה בסין, לא נכללה עד שלב מאוחר למדי במתוכנית המסע שלי. אמנם שמעתי אודותיה, אבל חשבתי שמדובר ב״סתם״ עיר מודרנית ענקית, תעשייתית ולא מעניינת במיוחד. אבל חיפשתי תחנה נוספת אחרי צ׳נגדו, שתקרב אותי עוד קצת מזרחה, וכך נפלה הבחירה על צ׳ונגצ׳ינג, שבינתיים למדתי שגם היא עיר עם היסטוריה עשירה ובעיקר בעלת מאפיינים אורבניים ייחודיים, שהעניקו לה את הכינוי "העיר התלת מימדית".

הרומן שלי עם סין מאירופה לסין בדרך היבשה

פרק 45: חור בהשכלה

צ'נגדו ידועה במיוחד בזכות המרכז לשימור דובי הפנדה, המטבח הסצ'ואני החריף, תעשיית ההייטק המפותחת שלה, והיותה בירת הלהט"ב של סין. יש לה גם היסטוריה מפוארת ושורשים בודהיסטיים, אבל הזמן קצר וההיסטוריה הסינית ארוכה ומפותלת, ולכן צריך לפעמים להרפות ולחקור אספקטים אחרים של התרבות והחברה הסינית. או בקיצור: פחות שושלות קיסריות, יותר ברים ומועדונים.   

מאירופה לסין בדרך היבשה

פרק 44: לא בדיוק הסוף

באופן מעשי, המסע שלי באסיה נגמר, גם אם יש לי עוד יום שלם להעביר כאן. אבל אני לא רוצה לבלות את הזמן שנותר לי פה מול הלפטופ, ולכן אני עוצר כאן, אבל לא שם עדיין נקודה בסוף המשפט. שאר הפוסטים יפורסמו כאן לאחר שאנחת בברלין. כך אוכל לפחות להמשיך עוד קצת את הטיול, אם לא ברגליי (או בישבני), אז לפחות ברוחי, בזכרוני ובאצבעותיי המקלידות.

הרומן שלי עם סין מאירופה לסין בדרך היבשה

פרק 43: השלמת חובות מהקורס בארכאולוגיה 

לפני שנים, בקורס מבוא לארכאולוגיה באוניברסיטה, המרצה התרה בנו, שאם אי-פעם נגיע לעיר שיאן, שלא נעז לפספס את צבא הטרקוטה – אחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים והמרשימים בעולם. 20 שנה חלפו מאז, והנה אני, עושה סלפי עם חיילי החימר המפורסמים.

הרומן שלי עם סין מאירופה לסין בדרך היבשה

פרק 42: חברה מכוכב אחר

שלושה לילות בדונהואנג – עיירה קטנה אך תוססת, עם היסטוריה מפוארת והווה קצת תיירותי מדי. בין מערות בודהה מרהיבות, שוק לילה הומה, דיונות מזמרות ושרידים של החומה הסינית הגדולה, התבלט דווקא מפגש אחד קטן, אנושי ולא צפוי עם נהגת המונית הכי מקסימה בסין.

הרומן שלי עם סין מאירופה לסין בדרך היבשה

פרק 41: המקום שאליו הפוליטיקלי קורקט הולך כדי למות 

העיירה ג׳יאיוגואן היא המקום שבו דרך המשי יצאה מסין, וככזאת היא סיפקה לי מפגש ראשון עם החומה הסינית הגדולה, שבאיזורים הנידחים האלה היא דווקא די קטנה. עוד בפרק הזה: כמה מפגשים אנושיים מרגשים, אבל גם קצת מטרידים, שהבהירו לי שמושגים כמו ״שיח מכיל״ ותקינות פוליטית עדיין לא ממש הגיעו לסין.

הרומן שלי עם סין מאירופה לסין בדרך היבשה

פרק 40: התנגשות שקטה

מסע של אלף קילומטרים ו-24 שעות באוטובוס מאלמטי, קזחסטן, הביא אותי לאורומצ׳י – בירת המחוז האויגורי האוטונומי שינג׳יאנג והתחנה הראשונה שלי בסין. אורומצ׳י נראית כמו הכלאה בין מרכז אסיה לסין, מה שעשוי אולי לרכך קצת את הלם התרבות שמעניקה סין לתייר המערבי, אבל רק קצת.

מאירופה לסין בדרך היבשה

פרק 39: תחנה אחרונה לפני לוע הדרקון 

באלמטי, העיר הגדולה ביותר בקזחסטן והתחנה האחרונה לפני סין, הרשיתי לעצמי לקחת מלון בסטנדרט קצת יותר גבוה מהרגיל בטיול הזה, כולל ביקור בספא, נהניתי ממפגש אחרון בטיול הזה עם וויל ההולנדי הזכור לטוב, וגם מדייט קצת מוזר עם אישה מקומית במסעדה גרמנית.

מאירופה לסין בדרך היבשה

פרק 38: איתם אפשר לצעוד

פרק על מפגשים בלתי-צפויים, חברויות שנוצרות באמצע הדרך, טיולים קשוחים בנופי קירגיזסטן המופלאים – ובונוס אחד לא שגרתי בכלל: מפגש מקרי עם נשיא קירגיזסטן באמצע שמורת טבע

מאירופה לסין בדרך היבשה

פרק 37: היום לא נמשך מאה שנה

הגעתי לבישקק עם רגל פצועה וסימפטיה משונה לאדריכלות סובייטית, מצאתי חומוס פלשתיני מפתיע, וביקרתי בביתו של צ׳ינגיס אייטמטוב – האיש שגרם לי לחלום על המסע הזה לפני שלושים שנה. בין מוזיאונים, אינפלציה של מזרקות וחייל קירגיזי מבולבל אחד, גיליתי שיש ימים שפשוט לא רוצים שייגמרו לעולם.