כחודשיים לאחר שחזרתי מהמסע שלי, ביקרתי שוב בסין. הנסיעה הזאת אינה חלק מהמסע היבשתי הגדול מאירופה לסין, אבל במובנים מסוימים היא ההמשך שלו, או שמא אחת מתוצאותיו. ובמידה רבה היא התחלה של מסע אחר לגמרי, אבל מרתק ומסעיר לא פחות.

סיפור מסע בן ארבעה חודשים מברלין לשנגחאי דרך מרכז אסיה – כולו בדרך היבשה, ברכבות, אוטובוסים ומעבורת אחת. מסלול: גרמניה: ברלין – רומניה: בוקרשט – טורקיה: איסטנבול – טרבזון – גאורגיה: באטומי – כותאיסי – טביליסי – אזרבייג'אן: באקו – קזחסטן: אקטאו – ביינאו – אוזבקיסטן: נוקוס – בוכרה – סמרקנד – טג'יקיסטן: פנג'קנט – דושנבה – דרך פאמיר – קירגיזסטן: אוש – אוזבקיסטן: אנדז'ון – טשקנט – קזחסטן: טורקיסטן – טאראז – קירגיזסטן: בישקק – קזחסטן: אלמטי – סין: אורומצ'י – ג'יאיוגואן – דונהואנג – שיאן – צ'נגדו – צ'ונגצ'ינג – האנגז'ואו – שנגחאי

כחודשיים לאחר שחזרתי מהמסע שלי, ביקרתי שוב בסין. הנסיעה הזאת אינה חלק מהמסע היבשתי הגדול מאירופה לסין, אבל במובנים מסוימים היא ההמשך שלו, או שמא אחת מתוצאותיו. ובמידה רבה היא התחלה של מסע אחר לגמרי, אבל מרתק ומסעיר לא פחות.