כרובית היא בין הירקות האהובים עלי. בעיקר בגלל שהיא, כמו מאכלים רבים וטובים אחרים, קשורה בקשר ישיר לילדותי המתרחקת. אני יודע שבטח יצוצו תכף בדיחות על אוכל תפל של אשכנזים, ואולי בצדק, אבל אצלנו בבית, היו מכינים כרובית בדרך אחת בלבד: מבושלת במים. וזהו. אחר כך, בעודה מפורקת על הצלחת, ממליחים ואוכלים. כי לפעמים לא צריך יותר מזה בשביל הטעם והעונג, ולפעמים אמא שלך היא פשוט עצלנית כרונית.
שני הדברים כמובן לא סותרים אחד את השני, אלא משלימים: לעצלנות של אמא שלי, שאותה ירשתי בחדווה, יש יתרונות רבים במטבח, שהחשוב מהם הוא היכולת להפיק מקסימום טעם במינימום מאמץ. וכרובית מבושלת זו רק דוגמה אחת. יש לציין שאבא שלי, שאינו בשלן ולא היה כזה מעולם, אימץ גם הוא את קונספט הכרובית המבושלת, ואף שכלל אותו: היום הוא מבשל את הכרוביות שלו בסיר לחץ, שמקצר מאוד את זמן הבישול. במשפחה אגב עדיין ניטשים ויכוחים מה טוב יותר: כרובית מבושלת חלקית שעדיין קצת קשה ופריכה, או כזאת שמבושלת עד חורמה ונימוחה לגמרי. וכמו הרבה ויכוחים מהסוג הזה, זה לא ממש משנה: כך או כך היא נטרפת עד תומה.
ועם מורשת כזאת, לא מפליא שבמשך שנים, שלא לומר עשורים, לא ממש עלה בדעתי לטפל בכרובית בדרך אחרת חוץ מאשר בישול במים. אבל כמובן שלא גררתי אתכם לכאן כדי לשתף מתכון של כרובית מבושלת, לא? עם השנים השכלתי, החכמתי והתנסיתי, וגיליתי את שפע האפשרויות שיש בירק הנפלא הזה, והנה שתיים מהן:
כרובית צלויה
ברשת נפוץ למתכון הזה הכינוי "סטייק כרובית", אבל כדי לא לתת לכל מיני ליצנים הזדמנות להסתלבט על אוכל של טבעונים, לא אקרא לו ככה. המתכון הזה הוא פשרה טובה לוויכוח שהוזכר למעלה בין חובבי הפריכות לחסידי הנימוחות. החוץ שחום ופריך, והפנים רך ומהביל. ועכשיו אני הולך לשטוף את האצבעות, כי אני לא מאמין שהקלדתי את התיאור הזה.
בכל אופן, המתכון הזה שומר על מסורת הפשטות, המינימליזם והעצלות ע"ש אמא שלי, את המים מחליף מעט שמן ואת הבישול מחליפה צלייה קצרה (יחסית) במחבת.
מצרכים
- 1 ראש כרובית באיזה גודל שרוצים (יותר גדול, יותר מנות)
- 1 כפית שמן קוקוס (או כל שמן אחר שמתאים לטיגון)
אופן ההכנה
- פורסים את ראש הכרובית לפרוסות בעובי של לפחות 1 סנטימטר. את מה שנשאר מניחים בצד למתכון הבא.
- מחממים את השמן במחבת.
- מניחים את פרוסות הכרובית במחבת וצולים משני הצדדים עד לצריבה – כלומר, עד שהכרובית ממש שחומה (ראו צילום).
- אם אתם רוצים כרובית רכה ונימוחה יותר כי אין לכם שיניים בפה או משהו, אפשר לכסות את המחבת בזמן הצלייה, וכך הכרובית גם מתבשלת באדים שלה בנוסף לצלייה.
- מתבלים במלח וזהו.
ריזוטו כרובית, טופו ופטריות
מצרכים (3-4 מנות)
1 כוס אורז מהסוג החביב עליכם (לא חובה ריזוטו)- בערך רבע ראש כרובית מפורק לפרחים קטנטנים
- 1 בצל קטן קצוץ קטן
- 200 גרם טופו חתוך לקוביות קטנות
- 5-6 פטריות שמפיניון (או כל פטריה אחרת שחביבה עליכם) קצוצות
- 1 מיכל קטן (200/250 מ"ל) שמנת צמחית מהסוג החביב עליכם
- תבלינים : מלח, פלפל שחור, בזיליקום, אורגנו, קמצוץ אגוז מוסקט
אופן ההכנה
- בסיר נפרד מכינים את האורז ומתפנים להכין את השאר. (מקווה שלא צריך לתת לכם מתכון בשביל זה, אבל אם מתעקשים, יש כאן הוראות הכנה >>)
- בווק או בסיר מחממים מעט שמן ומקפיצים את הכרובית, הטופו והבצל עד שהם משחימים קלות.
- מוסיפים את הפטריות, מקפיצים עוד מספר דקות.
- מתבלים.
- שופכים פנימה את מיכל השמנת ומיד מכבים את האש.
- מוסיפים את האורז המבושל לתוך הרוטב ומערבבים היטב.
- טועמים ומתקנים תיבול.
- מגישים עם הכרובית הצלויה או עם מה שבא לכם.
להשאיר תגובה