ביקורת מסעדות המדריך לטבעוני בברלין טבעונים אוכלים בחוץ

Seerose: המזנון שמנצח את השיטה

נכתב על ידי ישי רוזנבאום

מסעדות שפועלות בשיטת מזנון סובלות לעיתים מתדמית ירודה. במקרים רבים בצדק. גם כשהמחיר נראה משתלם, אוכל ששוכב על גבי מזנון, גם אם היה משובח ביותר כאשר הונח שם, לא יכול להישאר כזה במשך שעות ארוכות. אותי באופן אישי מזנונים זורקים לימי חדר האוכל הקיבוצי: אוכל בסיסי, לא תמיד מתובל כהלכה, לרוב סובל משמנוניות ומבישול יתר ובאופן כללי מטרתו יותר למלא את הקיבה ופחות לספק לסועד חוויה קולינרית חושנית.

עם המטען המוקדם הזה, ועם ציפיות לא גבוהות, הגעתי למסעדת Seerose (שושנת האגם; להלן "זה-רוזה") – מסעדת מזנון צמחונית-טבעונית, שמציעה עסקה שנראית משתלמת: תמורת מחיר קבוע מקבלים צלחת מלאה במנות שמוצעות באותו יום. יש שלוש רמות מחיר: 5.50 אירו לצלחת קטנה ושתי מנות; 6.90 אירו לצלחת בינונית ו-3 מנות; ו-10 אירו לצלחת גדולה עם 4 מנות. זה כבר מצא חן בעיניי, משום שהקונספט עומד במבחן שאני מכנה ״מבחן התפרן״ – לאכול ולשבוע בלא יותר מעשרה אירו.

זה-רוזה ממוקמת בנקודה אידאלית: פינתית, נושקת לתחנת זודשטרן (U7), עם נוף לכנסייה המקסימה הסמוכה וסמוך לפארק האזנהיידה. עם הגיענו לשם, נזכרה זוגתי שכבר אכלה בה בגלגולה הקודם (של המסעדה, לא של זוגתי): מסתבר כי לפני המעון החדש בזודשטרן שכנה זה-רוזה במרינגדאם, בחלל קטן בהרבה מזה הנוכחי. ניתן אפוא להניח, שההצלחה האירה פנים לבעלים ואפשרה להם להעתיק את המסעדה למיקום אטרקטיבי יותר ולחלל מרווח יותר. ועם הצלחה קשה להתווכח.

למי קראת פרסי

חלל המסעדה. מרווח

חלל המסעדה. מרווח ונקי (צילום מתוך אתר המסעדה)

הבעלים, אגב, הם ממוצא איראני, מסתבר, ואותי זה שימח. כבר כתבתי בהזדמנות קודמת, שכל מי שמביע חשש ממהגרים ופליטים, כדאי שינשום עמוק וירחיב את הפרספקטיבה ההיסטורית שלו: לטווח הארוך עולה תרומתם של המהגרים לחברה ולכלכלה על הבעיות שיוצרת הגעתם. מספיק לזרוק פקק של בקבוק בירה בכל פינה אקראית בקרויצברג, וסביר להניח שתפגעו בבית עסק ששייך למהגרים – ואני מרשה לעצמי להניח שבעלי העסקים האלה, כמו רוב-רובם של המהגרים והפליטים, לא כאן כדי להוציא לפועל פיגועי טרור, לאנוס נשים מקומיות, לגזול מקומות עבודה או לאסלם את ילדיכם. בקיצור, תירגעו.

ואחרי שיעור האזרחות הקצר, חזרה לאוכל: אמרנו איראנים, אבל מי שמצפה לאיזו חגיגת חושים וטעמים פרסית, או לפחות מזרח תיכונית, כדאי שירסן את הציפיות. זה-רוזה נוקטת באסטרטגיה הקולינרית שמאפיינת את רוב המסעדות בברלין שמופעלות על ידי מהגרים: גם כשהמרכיבים טיפוסיים למחוז מוצאם של הבעלים (נגיד, קוסקוס, בורגול, חומוס, חצילים וכו׳ כמו במקרה שלפנינו), המנות חייבות לעבור תהליך מבאס-משהו של ״גרמניזציה״, כלומר התאמה לחך המקומי. מה שאומר פחות תבלינים דומיננטיים, פחות חריף ובעיקר פחות שום – מרכיב שאומה שלמה כאן חיה בחרדה פתולוגית מפניו.

מה בצלחת

הגענו בשעת ערב מוקדמת, ואין לי מושג כמה זמן רבץ האוכל על המזנון, אבל לפחות את המבחן הראשון הוא עבר בהצלחה, ונראה טרי ומבטיח. הלכנו על הצלחת הגדולה בעשרה אירו, ולשמחתנו גילינו שחוץ מארבע מנות לבחירה, מקבלים גם סלט וקוסקוס או אורז. והצלחת, כפי שניתן לראות בתמונה הראשונה, מלאה כל כך, עד שהיה קצת קשה להביא אותה לשולחן בלי להאכיל מעט את הרצפה (הנקייה מאוד, אגב).

seerose2

מנות מתחלפות במגוון סגנונות. המזנון.

באשר למבחר המנות, נראה שזה-רוזה מנסה לכוון לכמה שיותר טעמים והעדפות, ולהציע מגוון אקלקטי משהו של טעמים: ממטבח מזרח אירופי/גרמני, למזרח-תיכוני, ואפילו מנה או שתיים בניחוח אסיה המזרחית (מוקפץ עם רוטב סויה, בקיצור). זה דבר שפעם אולי הייתי מגנה, אבל החיים לימדו אותי להיות יותר סלחני: הרי צריך גם להתפרנס, ולפנות לכמה שיותר אנשים. בכל אופן, כל מה שנדגם היה טעים מאוד ועשוי כהלכה, במסגרת ההסתייגויות שהוצגו למעלה (גרמניזציה, דה-שומיזציה וכו'). גם שני החברים שהצטרפו אלינו, שאינם טבעונים או צמחונים, נהנו מאוד ונשבעו לחזור. להבנתי, המנות מתחלפות בכל יום, אז באמת כדאי לחזור, ולו כדי לבדוק מה נשתנה.

נוסחה טובה

בשורה התחתונה אפשר לומר, שבזה-רוזה מצאו נוסחה טובה לשיטת המזנון – לא יקר, אבל בוודאי לא זול ונחות. זה אולי לא מקום לחגוג בו יום נישואים או יום הולדת או אירוע יוקרתי אחר, אבל אחרי טיול אופניים בפארק הסמוך, למשל, זו בהחלט דרך טובה להחזיר את הקלוריות שאיבדתם, בלי להתפוצץ מרוב אוכל ובלי לפגוע ביצורים חפים מפשע, כמובן.
שימו לב שלא כל המנות טבעוניות, ורצוי לשאול את העובדים במקום לגבי מרכיביהן.

Seerose

Körtestraße 38, 10967 Berlin
(צמוד לתחנת Südstern)
פתוח כל יום עד חצות (בראשון ובימי חג עד 23:00)
אתר אינטרנט
דף פייסבוק

אודות הכותב

ישי רוזנבאום

טבעוני, אוהב חתולים (אבל גם חיות אחרות) ואופטימיסט נצחי. למרות שבני האדם מתעקשים להוכיח אחרת, עדיין מאמין במין האנושי וביכולתו להפוך את העולם למקום טוב יותר. במקור קיבוצניק, בהמשך תל אביבי, כיום בברלין. אוהב לבשל, לכתוב, לקרוא, לצלם, לצפות בכדורגל, לדבר ולהקשיב. אבל לא הכול בעת ובעונה אחת, כמובן. מנהל תכנים ובונה אתרים באינטרנט. מתעקש שיכנו אותו "סוס"

להשאיר תגובה