איכות סביבה בריאות זכויות בעלי חיים כללי מוסר ואתיקה

אדם באמונתו יחיה, החיות יכולות למות

ישי רוזנבאום
נכתב על ידי ישי רוזנבאום

אם יש ביטוי ששנוא עלי במיוחד זה "אדם באמונתו יחיה". ולא רק משום שמרבית האנשים טועים בציטוט (הפסוק המקורי הוא "צדיק באמונתו יחיה", שמשמעותו אחרת לגמרי), אלא בשל העובדה שמדובר במתחזה. זה משפט שמתחזה לנאור, אשר מי שמצטט אותו חש עצמו ליברלי ופלורליסטי, אבל למעשה לא מבין את המשמעות העמוקה יותר של דבריו, ורק משתמש במשפט הזה כדי לסגור את הדיון ולהפסיק לדבר על נושאים שמאתגרים את תפיסת עולמו או שלא נוח לו לדבר עליהם.

אין כמעט טבעוני שלא נתקל במשפט הלכאורה-מנצח הזה לפחות שלוש פעמים בשבוע. משפט שבעצם אומר לו: "שתוק". המשפט הזה, כך חושבים מצטטיו, אמור לסתום את הגולל על הדיון, כי הרי אנו חיים בחברה דמוקרטית ופלורליסטית, שמכבדת את כל הדעות וכל האמונות וכל אורחות החיים… רגע, באמת? כל האמונות ואורחות החיים? המממ… נניח שאני מאמין בלב שלם, כי רציחת ילדים קטנים ואכילתם, היא מוסרית וטובה לבריאות ומאריכה את חיי… היי, רגע, מה העניין עם האזיקים האלה? לאן אתם לוקחים אותי? היי! מדינת משטרה! ואני חשבתי שאדם באמונתו יחיה…

כל זה נועד להדגים, שמי שבאמת מקבל בלב שלם את גישת ״אדם באמונתו יחיה״, מחזיק למעשה בתפיסה ניהיליסטית מסוכנת, שמתחפשת לגישה פלורליסטית, נאורה וסובלנית. אולי זו היתה הכוונה המקורית של מי שניסח לראשונה במשפט הזה, אבל כבר הראיתי בפסקה למעלה איך אפשר להשתמש בו בקלות כדי להצדיק מוות של חפים מפשע, וגם מחלות ומגיפות, זיהום אוויר וסביבה – הכול לכאורה בשם הפלורליזם והסובלנות. הרי חלילה לנו מלהתערב באמונותיהם הקדושות של ההורגים, המתעללים, המהרסים והמחריבים. מעניין שכל המנפנפים ב"אדם באמונתו יחיה" או באחיו השובב "חייה ותן לחיות", מתעלמים בנוחות מכך שאמונותיהם גורמת יום-יום למוות וסבל בהיקפים בלתי נתפסים, ולא רק של בעלי חיים. אם כן, בואו ננסח מחדש את הפסוק: אדם באמונתו יחיה, אבל בעלי החיים יכולים לסבול ולמות כדי לספק את תאוותיו וגחמותיו; בני אדם אחרים יכולים לרעוב למוות כי תושבי מדינות המערב הדשנות חייבים לתקוע ג'אנק פוד; מערכת הבריאות יכולה לקרוס; מקורות המים יכולים ללכת לעזאזל, יחד עם יערות הגשם, האוקיינוסים ושאר המערכת האקולוגית. אדם באמונתו יחיה? אולי נכון יותר "אדם באמונתו ימות וייקח איתו את כל כדור הארץ".

אמונה לא זקוקה להוכחות

אמונהובואו נתעכב רגע על עניין האמונה.
אני חושב שזה די מעליב, כאשר מישהו מבטל את אורח החיים שלך ואת תפיסת עולמך כ״אמונה״. שהרי מהי אמונה? זו הנחה כי דבר מסוים קיים ותקף, גם אם לא ראיתיו במו עיניי, ואין לי הוכחות של ממש כי הוא אכן קיים. אמונה לא זקוקה להוכחות, למחקרים מדעיים ולתצפיות אמפיריות, והיא מבוססת לרוב על מסורת ועל סיפור שעובר מדור לדור.

אז להגיד לי שאורח החיים הטבעוני שלי מבוסס על איזו ״אמונה״ מעורפלת ותלושה מהמציאות, ושהיא בסך הכול אמונה מתחרה לאמונה כי בני אדם "חייבים" לצרוך מזון מן החי, פירושו לבטל בהינף יד ולהתכחש במודע לאלפי מחקרים מדעיים ועדויות חיות, ולהתעלם מתחקירים ומגילויים חדשים ומטרידים בנושא שצצים מדי יום. מזכיר לכם משהו? ברור. למעשה, מי שממלא תפקיד הקנאי הדתי המאמין, הוא לא הטבעוני, אלא דווקא חברו האוכל-כל. הוא-הוא המאמין העיוור, שנאחז במסורת עממית עתיקה, רבת שנים ומנותקת מהמציאות, כדי להצדיק את אורחות חייו והרגליו ההרסניים. הוא זה שלא זקוק להוכחות, ולא רוצה לשמוע ולקרוא, ושלא יבלבלו אותו עם עובדות ונתונים וסטטיסטיקות ומחקרים או סתם הגיון בריא.

אנשים בעלי אמונה חסרים לרוב שלוש תכונות חשובות: סקרנות, ספקנות וביקורתיות. מי שמוכן לקבל את המציאות העגומה הקיימת, או גרוע מזה – נאבק כדי לשמר אותה – מתוך דאגה אגואיסטית לאורחות חייו, או כי "כך היה תמיד", או כי "טעים לו", משול בעיניי לדתי מאמין, כלומר לאדם שמקבל את העוולות ווהרוע כגזירת גורל משמיים. לטעמי, אין כמעט קללה גדולה יותר לאדם מאשר ״חייה באמונתך״. זהו ציווי שפירושו שב בשקט, אל תשאל, אל תבקר, אל תטיל ספק, אל תתווכח, אל תחקור, אל תלמד, אל תילחם בעוולות, אל תשנה את המציאות.

פעם אנשים האמינו בלב שלם ששחורים נחותים מלבנים, או שנשים נחותות מגברים, או שהומוסקסואלים דינם להיסקל באבנים בכיכר העיר. גם היום יש עדיין לא מעט אנשים שחושבים כך. אבל האנושות מתקדמת ומשנה את המציאות שלה. בני האדם מוכיחים שוב ושוב, שכאשר אמונה או תפיסת עולם נתפסת כמופרכת ומסוכנת לחברה ולאנושות, או שאינה עומדת יותר במבחן המציאות, הם ממהרים להתנער ממנה. בסוף הם יתנערו גם מהאמונה המזיקה והמסוכנת, שניצול ואכילת בעלי חיים היא טבעית ובלתי-נמנעת. השאלה היא אם זה לא יהיה מאוחר מדי עבורנו, עבור בעלי החיים ועבור כדור הארץ.

אודות הכותב

ישי רוזנבאום

ישי רוזנבאום

טבעוני, אוהב חתולים (אבל גם חיות אחרות) ואופטימיסט נצחי. למרות שבני האדם מתעקשים להוכיח אחרת, עדיין מאמין במין האנושי וביכולתו להפוך את העולם למקום טוב יותר. במקור קיבוצניק, בהמשך תל אביבי, כיום בברלין. אוהב לבשל, לכתוב, לקרוא, לצלם, לצפות בכדורגל, לדבר ולהקשיב. אבל לא הכול בעת ובעונה אחת, כמובן. מנהל תכנים ובונה אתרים באינטרנט. מתעקש שיכנו אותו "סוס"

להשאיר תגובה