מה אוכלים טבעונים מתכונים טבעוניים

הניצנים נראו בארץ: מתכונים עם כרוב ניצנים

כרוב ניצנים טרי
נכתב על ידי ישי רוזנבאום

מי שאין לו כוח לסיפורי הילדות שלי, מוזמן לדלג למתכונים:

הגלובליזציה והחקלאות המודרנית גרמו לנו להתרגל לכך שאת רוב הירקות והפירות שאנחנו אוכלים אפשר להשיג במשך כל השנה – אם לא טריים, אזי קפואים או משומרים. דווקא משום כך, יש משהו קסום ורומנטי בפירות וירקות עונתיים, שמגיחים לשוקים למשך תקופה קצרה יחסית. וכמובן לאכול עונתי זה גם אקולוגי, בר-קיימא ובריא יותר.
על כן, עלצתי מאוד כאשר בביקורי האחרון בסופרמרקט הבחנתי כי החלה כאן אחת העונות האהובות עלי – עונת כרוב הניצנים.

כרוב ניצנים. רק השם מעורר בי גל מטלטל של ערגה וגעגועים ונוסטלגיה. כשהייתי ילד, נהוג היה להגיש כרוב ניצנים מבושל בחדר האוכל של הקיבוץ. המנה לא הוגשה בתדירות גבוהה במיוחד, ועל כן היתה זו תמיד הפתעה נעימה להגיע לחדר האוכל ולראות מרחוק את התלולית הירוקה והמהבילה קורצת אלי מעגלת ההגשה (האמת, זה היה תיאור די דוחה). הכרובונים בגרסת חדר האוכל היו מבושלים עד חורמה, רכים מאוד ונימוחים (ולא במובן מעורר התיאבון של המילה) וכמיטב מסורת אשכנז – בלי שום תיבול, מעוף או יצירתיות. אבל עם כרוב ניצנים אין לי דרישות גבוהות מדי – תנו לי צלחת של כרנ"צ מבושל, מעט מלח, ועשיתם אותי מאושר. אני יודע שהוא קצת שנוי במחלוקת, ורבים לא מתחברים לטעם המריר-אגוזי שלו, אבל דווקא המרירות הזאת, שלא דומה לשום דבר אחר, היא שמעוררת אצלי את הבלוטות (וגם את פעילות המעיים, אבל זה כבר בונוס מענג בפני עצמו). ואחרי שגיליתי שבגרמנית קוראים לו "רוזנקוהל" (Rosenkohl, כרוב שושנים) אני בכלל מרגיש קרוב אליו במיוחד.

בשנה שעברה, כשראיתי כאן לראשונה במרכול את שקיות הרשת עם הכדורים הירקרקים והחמודים האלה בפנים (ראו תמונה למעלה), לקח לי כמה דקות עד שהבנתי מה בעצם אני רואה. פתאום קלטתי, שעיניי מעולם לא שזפו כרוב ניצנים טרי. אין לי מושג באיזה מצב צבירה הגיעו כרובי הניצנים לחדר האוכל בילדותי, אבל מעולם לא ראיתי בשום סופרמרקט בישראל כרוב ניצנים טרי. רק קפוא. ויקר למדי. בגרמניה, לעומת זאת, הם נמכרים בכל סופר ובכל דוכן ירקות בשוק. ירק לאומי במחיר עממי.

פרדי בוחן את כרוב הניצנים

לא רואים עליו, אבל פרדי מתרגש מהעניין כמעט כמוני

כל כך התפעלתי מהמחזה, שממש חששתי לרגע לקנות לי שקית. כבר הכנתי בבית כרוב ניצנים אינספור פעמים, בהרבה סגנונות, אבל הוא תמיד הגיע קפוא מתוך שקית של "סנפרוסט" – מה עושים עכשיו עם הטרי הזה? בסוף התגברתי על החשש, כמובן, ולמשך העונה כרוב ניצנים הפך לפריט חובה ברשימת הקניות שלי, כאשר ביתר ימות השנה אני עורג ומתגעגע אליו (טוב נו, עליתם עלי, לפעמים אני קונה שקית של קפוא – וכדי לא לבאס, אני אחסוך מכם את השוואת המחיר לישראל). אבל כדאי לחכות לעונה: אין להשוות כרוב ניצנים טרי לאחיו המשומרים/קפואים – לא בטעם העשיר ולא בפריכות המפורסמת. והיות ומדובר בתוצרת מקומית, אפשר להיות שקטים גם בחזית הקיימות והאקולוגיה.

טוב, באת לאכול או לאכול את הראש? מה עושים עם כרוב ניצנים?

כרוב ניצנים מקולף וחתוך לחצאים

אז מה עושים איתו?

האפשרויות רבות. הכרנ"צ יכול להשתלב במרקים מסוגים שונים, ברטבי פסטה, בתבשילי קארי, במוקפצים ופשטידות או להיות מוגש, כאמור, בגירסה החביבה עלי: מבושל במים עם קצת מלח, ובניגוד לאסכולת חדר האוכל, מומלץ להוציא את הכרובים מהמים הרותחים כשהם עוד קצת קשים ולעיסים (אלא אם כן אתם מכינים אותם לסבתא שלכם, ואין לה שיניים או משהו כזה).
בהנחה שאין באפשרותכם לשים את היד על כרוב ניצנים טרי, בכל המתכונים שלהלן אפשר להשתמש גם בקפוא. אפשר להשליך את הכדורונים הקפואים ישירות למרק ולתת להם להתבשל שם, או, במידה ומשתמשים בהם ברוטב פסטה או במוקפצים – אפשר לבשל אותם מספר דקות במים רותחים או להכניס לכמה דקות למיקרוגל בכלי סגור עם מעט מים.

כלל חשוב לגבי כרוב ניצנים: בשונה מפולניות, ככל שמבשלים יותר את הכרנ"צ, כך המרירות שלו יורדת. זה חשוב במיוחד כשמדובר בכרנ"צ טרי (ההקפאה נוטלת ממילא חלק מה"עוקץ" המריר שלו). ואם אתם משתמשים בטרי, כדאי גם להסיר את העלים החיצוניים, הירוקים, הקשים והמרירים יותר, ולחתוך את קצה ה"גזע" שלו. בעיניי זו עבודת פרך (מה גם שכך הולכים לאיבוד חלק מהערכים התזונתיים) ואני לא תמיד טורח לעשות זאת, אבל אם קשה לכם עם המרירות – לכו על זה.

הכי מהיר: מוקפץ ברוטב סויה

אחת מבנות זוגי לשעבר אהבה כרוב ניצנים רק בתוספת רוטב סויה ומעולם לא הצלחתי לחבב עליה את גרסת חדר האוכל. המתכון הזה מוקדש לה.

מצרכים:

  • כרוב ניצנים – בהתאם לכמות שרוצים להכין
  • רוטב סויה
  • שמן זית
  • לא חובה, אבל כדאי: גרעיני שומשום, כפית ג'ינג'ר כתוש, שמן שומשום

הכנה:

  • מבשלים את כרוב הניצנים למספר דקות במים רותחים, או מחממים 4-5 דקות במיקרוגל בכלי סגור עם קצת מים
  • אפשר בשלב הזה לחצות את הכרובים לחצאים (כדאי לשטוף היטב במים קרים לפני כן), אבל זו עבודה קצת מנג'סת, וקוראיי הנאמנים אמורים כבר לדעת שאני לא אוהב לעבוד קשה מדי בשביל האוכל שלי
  • מחממים שמן במחבת/ווק, מוסיפים את כרוב הניצנים ומקפיצים מספר דקות
  • מוסיפים רוטב סויה לפי טעמכם ומקפיצים עוד כמה דקות
  • מוסיפים את הג'ינג'ר ומערבבים היטב
  • טועמים. הכרובים אמורים להיות רכים אך נגיסים. אם הם עדיין קשים מדי, הקפיצו עוד מספר דקות
  • לפני ההגשה – זורים גרעיני שומשום (אפשר לקלות אותם לפני כן, אבל לא הכרחי) ויוצקים מלמעלה כמה טיפות שמן שומשום

כמובן, על פי העיקרון הזה, אפשר לשלב את כרוב הניצנים במנות של מוקפצים, עם נודלס או אורז וכדומה.
ואפשר לחסוך את כל העבודה הזאת, ולהגיש אותם מבושלים במים, עם מטבל רוטב סויה בצד. פשוט וטעים.

הכי היסטורי: עם אורז ופטריות

אורז עם פטריות וכרוב ניצנים

מוכן. אפשר לאכול גם עם מזלג. או כף.

למתכון הבא יש ערך היסטורי עבורי: כשפצחתי בקריירת הבישול שלי, זה היה אחד התבשילים הראשונים שהגיתי והכנתי, ובמשך תקופה מסויימת התקיימתי עליו באופן כמעט בלעדי, פשוט כי לא ידעתי להכין הרבה דברים אחרים.
למתכון הזה יש גם גירסת קיץ – עם זוקיני: מחליפים את כרוב הניצנים בקישואים חתוכים לקוביות. לא-פחות טעים.

לתוספת חלבון (שיהפוך את המנה לארוחה מלאה) – מוסיפים קוביות טופו. מומלץ לאפות את קוביות הטופו בתנור מראש ולשלב לתוך המנה בסוף. (איך אופים טופו? >>)

המצרכים:

  • 2 כוסות אורז לבן (נו, נודניקים, אפשר גם מלא. זה פשוט פחות טעים), רצוי בסמטי
  • 1 בצל בינוני קצוץ
  • 1 סלסלת פטריות שמפיניון – שלמות או חתוכות לחצאים
  • כמות דומה (מבחינת נפח) של כרוב ניצנים – בערך חצי שקית של סנפרוסט קפוא, ואפשר גם יותר –  שלמים או חתוכים לחצאים ומבושלים במים/במיקרוגל כפי שהודגם למעלה
  • 2-3 שיני שום כתושות
  • רוטב סויה
  • שמן זית
אורז עם פטריות וכרוב ניצנים

רגע לפני האיחוד המרגש

ההכנה:

  • מבשלים את האורז כפי שמבשלים אורז (כאן למטה אפשר לקרוא על השיטה שלי להכנת אורז).
  • מחממים שמן בסיר ומכניסים את הבצל. מטגנים מספר דקות
  • מוסיפים את כרוב הניצנים ומטגנים כמה דקות
  • מוסיפים את הפטריות. מערבבים
  • מוסיפים את השום הכתוש ומערבבים היטב
  • מוסיפים את רוטב הסויה ומערבבים
  • מוסיפים מעט מים (שלא ייחרך בקרקעית) ומכסים את הסיר
  • מבשלים כמה דקות על אש קטנה
  • כשהאורז מוכן: משלבים את הכול ביחד ומערבבים היטב
  • טעים מאוד גם ביום המחרת, אפילו בלי לחמם

על הבסיס הזה אפשר גם להכין ריזוטו (כמובן בלי הסויה), כפי שמפורט בפוסט הזה >>

הכי גרמני: רוטב שלושת הכרובים

ניוקי ברוטב שמנת ושלושת הכרובים

הניוקי מצטרף לחגיגה

מתכון הישר מגן עדן (כרובים, גן עדן, הבנתם? נו, תפתחו תנ"ך לפעמים למען השם), שהומצא ממש היום, בזמן שבהיתי במקרר שלי ותהיתי עם מה לבשל את כרוב הניצנים שקניתי. הבחירה נפלה לבסוף על קולרבי (כרוב הכלח) וקייל (כרוב עלים או Grünenkohl – כרוב ירוק. הגרמנים מאוד יצירתיים במתן שמות לדברים), מה שהופך את המנה לפצצת בריאות. זו אולי גם המנה הכי גרמנית שיצאה עד כה מהמטבח שלי, כיוון שהיא כוללת את שלושת הכרובים שלעיל, שכולם תופסים מקום של כבוד במטבח הגרמני. אמנם השותף שלי ניג'ס לי שגרמנים אוכלים קייל רק בחג המולד, אבל אין לי כוח לחכות עד אז.

את הרוטב בחרתי להכין עם ניוקי – לא ממש גרמני, אבל אפשר בקלות להמיר אותו בשפצלה (בגירסה טבעונית כמובן) או בקרטופלקלוסה (כדורי תפ"א גרמניים – לחצו כאן למתכון). חוץ מזה, ניוקי זה מה שהיה לי במזווה, אז תתמודדו.

המצרכים (כ-3 מנות נדיבות):

  • 1 חבילת ניוקי (500 גרם)
  • 1 בצל גדול חתוך גס
  • כ-15 כרובי ניצנים (או כמה שבא לכם) חלוטים במים וחתוכים לחצאים
  • 1 קולרבי בינוני חתוך לקוביות
  • בערך 2 כוסות קייל קצוץ דק (אפשר להמיר בתרד או מנגולד. לדעתי הם ייתנו טעם עמוק ועשיר יותר למנה)
  • 3-4 פטריות שמפיניון קצוצות דק (המטרה שלהן היא להכניס קצת טעם וארומה "פטרייתיים" למנה, לא להשתלט עליה)
  • 3-4 שיני שום כתושות
  • 1 מכל (250 מ"ל) שמנת של אלפרו או כל שמנת צמחית אחרת לפי טעמכם. אפשר גם שני מכלים, לקבלת רוטב רטוב יותר, אבל אני יודע שהמחיר שלהם בישראל לא נמוך… אז לשיקולכם
  • תבלינים: מלח, פלפל שחור, קצת בזיליקום, קמצוץ אגוז מוסקט
ניוקי ברוטב שמנת ושלושת הכרובים

אפשר כבר לאכול?

ההכנה:

  • בסיר קטן מרתיחים מים עם קצת מלח ומבשלים את הניוקי. כשהם מוכנים, מעבירים למסננת ומניחים בצד
  • מחממים שמן בסיר/ווק ומכניסים את הבצל והקולרבי. מטגנים תוך ערבוב מספר דקות עד שהם מזהיבים
  • מוסיפים את הפטריות, הקייל וכרוב הניצנים. ממשיכים להקפיץ/לערבב
  • מוסיפים את השום והתבלינים ומערבבים היטב
  • שימו לב: אם אתם לא אוהבים את כרוב הניצנים או הקולרבי פריכים ונגיסים, צריך להקפיץ/לערבב זמן ארוך יחסית
  • מוסיפים את הניוקי ומערבבים
  •  מוסיפים את השמנת ומערבבים היטב. מנמיכים את האש למינימום, מכסים ונותנים לעסק להתבשל כמה דקות

הכי אין לי כוח יותר לכתוב מתכונים

עוד כמה רעיונות לשילובים עם כרנ"צ, שאני משאיר לכם להנדס בעצמכם:

  • עם ירקות וקארי בחלב קוקוס (כאילו שיש משהו שלא יילך טוב עם חלב קוקוס)
  • במרק ירקות מכל סוג (במקרה הזה, הכרובים יוצאים רכים מאוד)
  • עם רוטב עגבניות, כמו שמכינים שעועית ירוקה

עד כאן בינתיים. היות והעונה רק החלה, והיות וכרוב ניצנים מעורר בי השראה, צפו לחפירות נוספות בנושא בהמשך. רק אומר.

אודות הכותב

ישי רוזנבאום

טבעוני, אוהב חתולים (אבל גם חיות אחרות) ואופטימיסט נצחי. למרות שבני האדם מתעקשים להוכיח אחרת, עדיין מאמין במין האנושי וביכולתו להפוך את העולם למקום טוב יותר. במקור קיבוצניק, בהמשך תל אביבי, כיום בברלין. אוהב לבשל, לכתוב, לקרוא, לצלם, לצפות בכדורגל, לדבר ולהקשיב. אבל לא הכול בעת ובעונה אחת, כמובן. מנהל תכנים ובונה אתרים באינטרנט. מתעקש שיכנו אותו "סוס"

3 תגובות

להשאיר תגובה