אני חייב להודות: אם אני צריך לבחור בין ברוקולי לבין אחותו הכרובית, סיכוי סביר שאבחר באחרונה. עניין של היסטוריה ונוסטלגיה פרטיות יותר מאשר עניין של טעם. אבל כמי שנהנה לבשל ולהתנסות במטבח אני חייב גם להודות, שהברוקולי, עם המרקם העצי-סיבי הקשוח שלו, הוא ירק שיותר מעניין להתעסק איתו ולטפל בו במטבח. עם כל הכבוד לכרובית אפויה בשלמותה ושאר טרנדים קולינריים. בנוסף, בכל מה שנוגע לערכים תזונתיים, הברוקולי מנצח את הכרובית כמעט בכל הקטגוריות. כך שאם כבר התחלתם להתעסק איתו, טוב לדעת שזה גם משתלם מבחינה תזונתית. כמובן בלי לוותר על הטעם.
הפעם ההתעסקות עם הברוקולי כוללת הכנת קציצות ברוקולי וכוסמת. במתכון הזה שידכתי לברוקולי את הכוסמת, שגם היא ידועה באיכויותיה התזונתיות, ומסייעת בהדבקת הקציצות. להלן: קציצות ברוקוסמת (סליחה). למי שמסתייג מהטעם המיוחד של הכוסמת, אציין שהוא אינו מורגש במיוחד בתוצר הסופי.
אם אתם מתכננים מראש, אפשר להשרות את הכוסמת במים מראש למשך מספר שעות או אפילו יומיים. אם לא, יש לבשל אותה לפני כן. גם את הברוקולי צריך לחלוט במים לפני שמתחילים להכין ממנו את עיסת הקציצות.
קציצות ברוקולי וכוסמת
מצרכים:
- 1 ראש ברוקולי מפורק לפרחים
- 1/2 כוס כוסמת ירוקה (בערך 90 גרם) מבושלת או אחרי השריה של כמה שעות במים
- 1 בצל קטן קצוץ דק
- 1 כף קמח תפוחי אדמה או קורנפלור
- 1 כף סולת
- תבלינים: מלח, פלפל, מעט טימין, מעט אגוז מוסקט
אופן הכנה:
במידה ומבשלים את הכוסמת: לבשל אותה במים ביחס של 1:2 (1/2 כוס כוסמת + 1 כוס מים) עד שהמים נעלמים
חולטים את פרחי הברוקולי במים, עד שהם מתרככים, אבל עדיין מוצקים (7-8 דקות במים רותחים)
מעבירים את הכוסמת לקערה ומועכים אותה קצת עם מזלג. לא לעשות ממנה פירה, אלא רק ''לפצוע'' אותה קצת כדי לשחרר החוצה את החלבון, שיסייע בהדבקת הקציצות.
מסננים היטב את הברוקולי, שוטפים במים קרים, וומכניסים לקערה עם הכוסמת. מערבבים ומועכים עם מזלג או עם ממחה (או עם הידיים!) לקבלת עיסה שאפשר לעבוד איתה. שוב, המטרה אינה ליצור פירה אחיד אלא עיסה שנוח לעצב ממנה קציצות. אפילו כדאי שיישארו בפנים כמה גושי ברוקולי קטנים וגרעיני כוסמת שלמים. לחילופין, אפשר לקצוץ את הברוקולי לחתיכות קטנטנות באמצעות סכין על גבי קרש החיתוך, ואז להכניס לקערה.
מוסיפים את הבצל, הקמח והסולת, מערבבים היטב ומתבלים (טיפ: לשים תמיד טיפה יותר מלח ממה שנראה לכם מספיק. הקציצות המוכנות תמיד יהיו פחות מלוחות מהעיסה הגולמית). נותנים לעיסה לנוח כ-20 דקות. אפשר גם להכין את העיסה כמה שעות או אפילו יממה לפני הכנת הקציצות, ולשמור בקירור בכלי סגור.
מחממים שמן במחבת. יוצרים מהעיסה קציצות עגולות ושטוחות (בערך 1 כף עמוסה עיסה לכל קציצה) ומטגנים במחבת משני הצדדים עד להשחמה נאה (ראו תמונות).
מוציאים את הקציצות מהמחבת לצלחת עמוקה שעליה נייר סופג. ממשיכים לטגן את הקציצות עד שנגמרת העיסה.
למרות הפיתוי לאכול חם, מומלץ לתת לקציצות לעמוד 10-15 כדי ''להירגע'' מהטיגון ולהתמצק קצת, ולאפשר לנייר הסופג לספוח את עודפי השמן.
להגיש למשל עם טחינה או עם רוטב אחרי לבחירתכם (בתמונות: רוטב שעשוי מתערובת של מטבל צ'ילי קנוי ומיונז טבעוני .
הקציצות מציינות גם כשהן קרות לאחר יממה במקרר. לטעמי אפילו טובות יותר.
להשאיר תגובה