כללי מה אוכלים טבעונים מתכונים טבעוניים

לא רועים ממטר: פאי רועים טבעוני

נכתב על ידי ישי רוזנבאום
פאי רועים טבעוני

פאי רועים טבעוני בגרסה סגולה אבל לא פחות טעימה

זה קצת עומד בסתירה למה שאני עושה פה ואולי חותר תחת יסודות הבלוג, אבל אני לא חסיד גדול של מתכונים. אני חושב שהם מגבילים. אני אוהב לאלתר במטבח. אני אוהב להגיע למצב שבו "אין לי כלום בבית" ובכל זאת להצליח להתקין מה"כלום" הזה ארוחה. אני גם אוהב שמאתגרים אותי – בכוונה או שלא. כמו למשל, כשזוגתי הולכת לבדה לסופרמרקט (עם רשימה שקיבלה ממני) וחוזרת עם מצרכים שונים ממה שביקשתי, או קצת אחרים ממה שהתכוונתי. אלה בדיוק המקומות שבהם היצירתיות וכושר האלתור נקראים לדגל.

בקיצור, רציתי להכין פאי רועים טבעוני לארוחת הערב – מנה שאני מכין בגירסה צמחית עוד הרבה לפני שהפכתי לטבעוני (ושפעם כיניתי אותה בלעג מאצ'ואיסטי "פאי רועות". עבר לי) ושאין לה מתכון מדויק. היא מאוד פתוחה לאלתורים ונסיונות, וכפי שמיד תווכחו – גם לגוונים שונים ומשונים. לכן לא נבהלתי כאשר פראוקה (שם בדוי בהחלט) שבה מהסופרמרקט האורגני עם תפוחי אדמה סגולים במקום "תפוחי אדמה ו/או בטטות" (כפי שנכתב בצטאלע של הקניות), עם חצי ראש סלרי (כלומר, שורש סלרי) במקום "סלרי" (כלומר, גבעולי סלרי) ובלי אפונה ירוקה בצנצנת, "כי לא היה" (בעיה מוכרת ותמוהה בסופרמרקטים בברלין).
התוצאה, כפי שניתן לראות בתמונה, היא פאי רועים בצבע סגול כהה. אולי לא הכי אטרקטיבי בעולם, אבל כל השפים האלה בטלוויזיה שאומרים לכם ש"אוכלים גם עם העיניים" צריכים לקחת קורס בסיסי באנטומיה: ניסיתי פעם לאכול עם העיניים וזה לא נכנס וגם נורא שרף לי. מאז אני אוכל רק עם הפה ושופט לפי הטעם.

לא רועים ממטר

העיקרון של פאי רועים מוכר, נראה לי, אבל אני טרחן אז אחזור עליו: זו פשטידה, שהחלק העיקרי שלה מורכב מתערובת שמחה של ירקות/קטניות ו/או שבבי סויה/טחון מן הצומח עם רוטב עגבניות, ומעל שכבה עבה של פירה תפוחי אדמה (או בטטות) – מרכיבים את הכול ושולחים לביקור בתנור עד שהשכבה העליונה משחימה. בקצור, מנה עיקרית ותוספת במנה אחת.

שיבולת השועל תורמת לייצוב המסה. פאי רועים טבעוני

שיבולת השועל תורמת לייצוב המסה. פאי רועים טבעוני

כמה הערות לפני שמתחילים:

  • במתכון שלהלן השתמשתי בשבבי סויה יבשים שהושרו עשר דקות במים רותחים עם רוטב סויה ותבלינים. אפשר לדלג על השלב הזה, אבל כיוון ששבבי סויה הם חסרי טעם לחלוטין, ההשרייה מסייעת להספיג לתוכם טעמים. המטרה היא לא לרכך אותם, אלא להחדיר בהם טעם. אפשר כמובן להשתמש ב"טחון מהצומח" של "טבעול" או של "טבע דלי" או כל מוצר דומה. שני אלה שהוזכרו מצוינים, יש להודות, אבל שבבי סויה זולים בהרבה.
  • פראוקה רכשה שורש סלרי במקום גבעולי סלרי ולכן לא השתמשתי בהם באותו ערב גורלי, אבל לטעמי הם הכרחיים. מי שלא אוהב סלרי, שלא ייבהל – אחרי בישול טעמם אחר לגמרי והם מעניקים טעם נפלא לתבשיל. ואם קוצצים אותם דק גם לא מרגישים בהם בזמן האכילה. ומי שעדיין מתעקש, אפשר גם בלי, נודניקים.
  • את שורש הסלרי קילפתי וחתכתי לפרוסות עבות והשתמשתי בהן לריפוד תחתית התבנית. בדרך כלל אני משתמש בפרוסות תפוחי אדמה או קולרבי, אבל ההכרח הוא אבי ההמצאה וכו'.
  • האפונה הירוקה שהוזכרה למעלה היא מרכיב שאי אפשר בלעדיו במתכון המסורתי, והיא גם מנקדת את המנה בצבע ירוק חינני. בהיעדרה, החלפתי אותה בגרגרי חומוס (בשביל הטאץ' המזרח תיכוני? שיהיה), ואפשר כמובן להשתמש גם בשעועית, עדשים, תירס וכו'.
  • עוד חידוש שלי הוא תוספת של שיבולת שועל דקה לתערובת. תודו שהופתעתם. זה לא הכרחי, אבל עוזר לייצב את המסה וכך הפשטידה לא מתפרקת לגמרי כאשר חותכים אותה ומעבירים לצלחת. ככל שתגדילו את היחס של שיבולת השועל בתערובת, כך החלק ה"בשרי" של הפשטידה יהיה מוצק יותר.
  • הכמות מיועדת לתבנית אינגליש קייק סטנדרטית (10X31) – כלומר, זה לא באמת פאי… אני לא חזק בהמרות לתבניות עגולות, אבל לפי האתר הזה הכמות אמורה להתאים גם לתבנית עגולה בקוטר 20. המרות לתבניות אחרות על אחריותכם!

יאללה, למתכון: פאי רועים טבעוני

המצרכים: 

  • לציפוי הפירה: 6-7 תפוחי אדמה קטנים או 4-5 גדולים (אני לא נוהג לקלף, אבל תעשו מה שאתם מבינים ואוהבים)
  • לתחתית: 1-2 תפוחי אדמה גדולים או חצי שורש סלרי (במידה ושלחתם את בן/בת הזוג לבד לקניות. את השורש יש לקלף, אגב) – חתוך לפרוסות עבות
  • בערך 2 כוסות שבבי סויה יבשים קטנים
  • 1 בצל קצוץ דק
  • 1 גזר גדול (או שניים קטנים) קצוץ לקוביות קטנות
  • 2 גבעולי סלרי (כולל העלים) – קצוצים דק
  • 1 פלפל אדום (או צהוב או כתום) קצוץ דק
  • 5-7 פטריות שמפיניון קצוצות דק
  • 2-3 שיני שום כתושות
  • 1 כוס אפונה ירוקה מבושלת/קפואה או גרגרי חומוס או תירס או שעועית או עדשים (קפואים/משומרים)
  • 4-5 כפות שיבולת שועל דקה
  • 1 כוס רסק עגבניות
  • 3-4 כפות רוטב סויה
  • לתיבול: מלח, פלפל שחור, פפריקה אדומה, מעט בזיליקום טרי/יבש, קמצוץ קינמון, מעט צ'ילי חריף (או הרבה, אם אתם אוהבים חריף)
  • שמן זית
פאי רועים טבעוני בצלחת

פאי הרועים נוחת בצלחת

ההכנה:

  • מחממים את התנור ל-180 מעלות
  • את תפוחי האדמה המיועדים לציפוי חותכים לקוביות ומבשלים במים רותחים עד להתרככות. מוציאים, מסננים מהמים, ומועכים היטב לפירה עם שמן זית ומלח. שמים בצד.
  • את שבבי הסויה משרים במים רותחים שאליהם מוסיפים רוטב סויה ותבלינים. מערבבים, מכסים את הכלי ושוכחים ממנו ל-10 דקות
  • בינתיים מתחילים לטגן את שאר המרכיבים בווק/סיר: מחממים מעט שמן זית ומכניסים פנימה את הבצל, הגזר, הסלרי והפלפל. מקפיצים כמה דקות.
  • מוסיפים את הפטריות והשום וממשיכים להקפיץ
  • מסננים את שבבי הסויה מהנוזלים ומוסיפים לירקות. מקפיצים עוד כמה דקות.
  • מוסיפים את האפונה, שיבולת השועל ורסק העגבניות. מוסיפים גם כחצי כוס מים. מבשלים תוך כדי ערבוב עד שרוב הנוזלים מתנדפים
  • מרפדים תחתית אינגליש קייק בפרוסות תפוחי אדמה (לא מבושלים!) או שורש סלרי (לא מבושל!)
  • שופכים בזהירות לתבנית את תבשיל הירקות ושבבי הסויה. מפזרים היטב בפנים ומהדקים את המסה.
  • עוצרים את מילוי התבנית כשני סנטימטרים לפני שפתה. את היתרה ממלאים בפירה תפוחי האדמה, מפזרים ומהדקים היטב. באמצעות מזלג מציירים פסים לאורך התבנית (אפשר גם לרוחב, ואפשר גם לא, אוף איתכם).
  • משגרים למרכז התנור לכ-30 דקות. מוציאים כשהפירה למעלה משחים.
  • אוכלים חם, אלא מה

עוד כמה הערות:

  • מנסיון של שנים, בשלב כלשהו של האפייה, הנוזלים שבתבנית נוטים לפרוץ החוצה דרך נקודות תורפה בציפוי הפירה ולנזול אל תחתית התנור. לכן מומלץ לצפות את רשת התנור בנייר אלומיניום, או להניח את התבנית על גבי תבנית גדולה ושטוחה ולא על הרשת
  • לא להיבהל אם הפשטידה מתפרקת כשפורסים אותה ומוציאים מהתבנית. זה נורמלי לגמרי.
  • אני אוהב שכבה דקה יחסית של פירה תפוחי אדמה למעלה, אבל יש הנוהגים להכין את המנה חצי-חצי: מחצית מהתבנית עם המילוי והמחצית השנייה עם פירה. כמובן שנדרשות התאמות בכמויות.
  • תרשו לעצמכם לאלתר עם המילוי: אפשר למשל להשמיט בכיף חלק מהמרכיבים, או להתבסס על פטריות בלבד (ללא שבבי סויה) אפשר לשלב קוביות טופו.

אודות הכותב

ישי רוזנבאום

טבעוני, אוהב חתולים (אבל גם חיות אחרות) ואופטימיסט נצחי. למרות שבני האדם מתעקשים להוכיח אחרת, עדיין מאמין במין האנושי וביכולתו להפוך את העולם למקום טוב יותר. במקור קיבוצניק, בהמשך תל אביבי, כיום בברלין. אוהב לבשל, לכתוב, לקרוא, לצלם, לצפות בכדורגל, לדבר ולהקשיב. אבל לא הכול בעת ובעונה אחת, כמובן. מנהל תכנים ובונה אתרים באינטרנט. מתעקש שיכנו אותו "סוס"

2 תגובות

להשאיר תגובה