זה לא תמיד קל ונעים להיות מהגר ולנסות להשתלב בתוך תרבות חדשה וזרה, אבל יש לזה גם לא מעט יתרונות. אחד מהם הוא הפריבילגיה להיות אקזוטי, שונה, מסקרן. מעניין במיוחד, לפחות בעיניי, הוא המתח שנוצר בין השאיפה הגרמנית לתייג אותי כ"יהודי ממוצא גרמני" (נו, אשכנזי), לבין הנטייה שלי להציג את עצמי יותר כ"מזרח תיכוני". כי אם להודות על האמת, אף על פי שאני נושא עלי בשמחה את כל הזהויות הללו, לפחות במישור הקולינרי הנשמה נוטה קצת יותר למזרח התיכון ופחות למזרח אירופה.
מה שמביא אותי לחצילים. תכף תבינו למה. מנות רבות שמקורן ב"נה-אוסט" (המזרח הקרוב) נקלטו בגרמניה כבר מזמן, בחסות אחינו הטורקים והערבים: חומוס, פלאפל, שווארמה (שששש… בלוג טבעוני פה!) הם כבר מזמן חלק מובן מאליו מסצנת אוכל הרחוב המקומית (ולא רק בערים הגדולות. גם בעיירות קטנות ובכפרים תמצאו כמעט תמיד לפחות דוכן דונר אחד). זה לא אומר שהם תמיד טעימים, או לא גורמים לקלקול קיבה, אבל הם פה. מנגד, מי שעדיין מתקשים להכות פה שורשים הם החצילים. אין ברשותי סקרים עדכניים, ואני לא מתיימר לדבר בשמם של 80 ומשהו מיליון תושבי הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, אבל לפחות בחוג מכריי וחבריי הגרמנים, החצילים אינם חלק מעולמם הקולינרי – לא במטבח הפרטי ולא במסעדה. גם כשבני משפחתי הגרמנים כבר הולכים לשוק הטורקי, הם יחזרו משם עם חומוס, טאבולה, אולי עלי גפן ממולאים, אבל סלט חצילים? מה זה?
הפרא החציל
ועכשיו אני חוזר לנושא שעמו פתחתי את הפוסט הזה, וראו זאת כטיפ, אם אתם מזמינים גרמנים לארוחה בביתכם: יש דרך אחת בדוקה להדגיש בעיני אורחיי הגרמנים את האקזוטיות המזרח התיכונית שלי: מנת חצילים. לא משנה אם סלט או תבשיל, תנו להם חצילים, והם בכיס שלכם. אפילו לא צריך להתאמץ יותר מדי: צולים בתנור כמה חצילים חתוכים לחצאים או רבעים, יוצקים טחינה, מפזרים מלמעלה עלי פטרוזיליה, מוזגים קצת שמן זית, קצת מלח ופלפל שחור, ויאללה.
אבל הפעם הלכתי על משהו מורכב יותר. נקרא לו, בהיעדר מונח הולם אחר, "פאטה חצילים". החברים הגרמנים עפו על המשחה הזאת, עם הטעמים העמוקים והמיוחדים שלה, שלא דומים לשום דבר שאי פעם יצא מהמטבח הגרמני. ההכנה עשויה לקחת קצת זמן, ומומלץ לתת לפאטה לשכב לילה במקרר לפני ההגשה, אבל התוצאה שווה את זה.
עוד הערה קטנה וחשובה לפני המתכון: בשל זמן הצלייה הארוך, אני ממליץ להכין את הממרח הזה משלושה חצילים לפחות. אחרת, הכמות שמתקבלת פשוט לא שווה את כמות האנרגיה שמושקעת בהכנה. זה גם עניין שבימינו כדאי לקחת בחשבון, במיוחד מי שמנהל מטבח טבעוני וידידותי לסביבה.
(גלריית תמונות – מתחת למתכון)
פאטה חצילים חגיגי לאורחים הגרמנים
מצרכים:
- 3 חצילים בינוניים-גדולים, חתוכים לקוביות
- 1 בצל בינוני-גדול, קצוץ
- 1 חופן קטן צימוקים
- 1 חופן קטן אגוזי מלך או צנוברים (או חצי-חצי)
- שמן זית
- 2-3 כפות טחינה גולמית (רצוי משומשום מלא)
- לתיבול: מלח, פלפל שחור, פפריקה מתוקה, מעט כמון, קמצוץ קינמון
אופן הכנה:
מחממים תנור ל-220 מעלות.
חותכים את החצילים לקוביות גדולות, מכניסים לתבנית גדולה מספיק כדי להכיל כל הכמות בשכבה אחת פחות או יותר, ויוצקים מעליהם שמן (לא חובה שמן זית).
מכסים את התבנית (עם מגש או קרש חיתוך), ומנערים היטב כך שכל קוביות החצילים יכוסו בשמן (אפשר גם לערבב היטב בתוך קערה, אם אין לכם מגש מספיק גדול כדי לכסות את התבנית).
מכניסים לתנור לשעה בערך, או עד שהחצילים משחימים. מערבבים מדי פעם. שימו לב: ככל שהחצילים יהיו שחומים יותר, כך הטעם של הממרח יהיה עמוק ועשיר יותר. אז קחו ת'זמן!
נחים קצת.
כרבע שעה לפני הוצאת החצילים מהתנור, מחממים שמן במחבת ומטגנים בה את הבצל עד להזהבה.
מוסיפים לתבנית את האגוזים והצימוקים, וממשיכים לטגן דקה או שתיים תוך ערבוב או הקפצה. שימו לב, אגוזים נחרכים ומשחירים די מהר, ואנחנו רוצים להימנע מכך. המטרה היא לקלות אותם קצת ולהעמיק להם את הטעם, לא לחרוך אותם.
מוציאים את החצילים מהתנור ומכניסים לקערה או למעבד מזון.
מוסיפים פנימה את תערובת הבצל, האגוזים והצימוקים, מתבלים, מוסיפים 3-4 כפות שמן זית, ומרסקים הכול למשחה אחידה במעבד המזון, או באמצעות בלנדר-מוט.
לאחר שהעיסה הצטננה קצת, מוסיפים פנימה את הטחינה ומערבבים היטב.
מומלץ להכניס למקרר לכמה שעות לפחות, בכלי מכוסה. לפני שמכניסים, כדאי ליצוק שכבה דקיקה של שמן זית מעל הממרח, כדי למנוע ממנו להתחמצן ולהשחיר.
מאוד יצירתי! בהחלט ינוסה.
הוספת הטחינה זה במעבד מזון בסוף נכון?
אגב אפשר להמיר לחמאת שקדים אני מניחה.
היי שיר, אני נותן לתערובת להצטנן קצת לפני שאני מוסיף את הטחינה. אפשר פשוט לערבב אותה פנימה עם כף – אין צורך בעוד סיבוב במעבד המזון, אבל זה כמובן אפשרי.
לגבי חמאת שקדים אני לא יכול להתחייב, אבל על פניו נראה לי בסדר גמור. את מוזמנת לנסות ולדווח איך יצא :)