כללי מה אוכלים טבעונים מתכונים טבעוניים

כיבוש מהסוג הטוב: כרוב ניצנים כבוש

נכתב על ידי ישי רוזנבאום

עם כל הדלועים האלה שהתעסקתי איתם לאחרונה והקיטורים על הסתיו, כמעט, אבל רק כמעט, לא הרגשתי שהגיעה העונה החביבה עלי בשנה – עונת כרוב הניצנים. הירק החמוד שמחמם לי את החורף (בכל מיני מובנים. תבינו לבד), ושתמיד מצליח להוציא ממני פרצי יצירתיות במטבח (ראו כאן פוסטים ומתכונים קודמים).

img_2963

כרוב ניצנים כבוש, עם עגבניות ירוקות כבושות, שמתכון עבורן יגיע בהמשך

הפעם החלטתי לטפל בכרוב הניצנים בדרך קצת אחרת: כבישה. אני מאוד אוהב כרוב כבוש, ובגרמניה, כפי שאתם אולי משערים, יש מבחר עצום של מותגי כרוב כבוש שאפשר לקנות, אבל האמת היא, שמעולם לא ראיתי כאן כרובי ניצנים כבושים (יש משומרים, אבל לא מוחמצים), ותהיתי האם מדובר במוצר שאין לו ביקוש, או שאולי יש בעיה מהותית יותר להכין כרוב ניצנים מוחמץ.

אז בדקתי את העניין. ואין עם זה שום בעיה, לפחות לא בהיבט הכימי. אפשר להחמיץ כרנ"צ ויש לו יש טעם של כרוב כבוש, אבל בפורמט נוח יותר לנשנוש. יתכן והגרמנים מעדיפים כרוב כבוש בגירסה הקלאסית כי: (א) הוא זול יותר; (ב) הוא מתאים יותר לתבשילים גרמניים קלאסיים שמכילים כרוב כבוש; (ג) הם לא חשבו על זה; (ד) כל התשובות נכונות.

כללים חשובים בכבישת כרוב בכלל וכרוב ניצנים בפרט:

  • חשוב לחתוך את הכרובונים לחצאים, אחרת נוזל הכבישה לא חודר פנימה, והכרובון לא נכבש במלואו.
  • כרוב מייצר המון גזים במהלך הכבישה – בואו נשחרר את כל הבדיחות שיש לנו בנושא ונמשיך הלאה – לכן חשוב לפתוח את הצנצנת פעם-פעמיים ביום ולאפשר לגזים לצאת.
  • כתמיד בכבישה, חשוב לעקר את הצנצנות שבהן משתמשים. הדרך הפשוטה ביותר היא על ידי מזיגת מים רותחים לצנצנת, המתנה של כמה דקות, וריקון הצנצנת (מומלץ לעשות את זה בתוך הכיור, למקרה שהצנצנת תישבר. לא מאוד סביר, אבל עלול לקרות)

עוד הערה חשובה: במתכון הזה נעשה שימוש בכרוב ניצנים טרי. אני יודע שקשה להשיג כאלה בישראל, אבל אפשרי. טרם ניסיתי עם כרוב ניצנים קפוא, אבל אם וכאשר אנסה, עדכון יופיע כאן.

כרוב ניצנים כבוש

מצרכים

  • כרובי ניצנים בכמות המתאימה למיכל שבו אתם רוצים לכבוש אותם – חתוכים לחצאים
  • 34 שיני שום קצוצות גס
  • מלח
  • אופציונאלי: 1 כף חומץ תפוחים (מוסיף קצת מתקתקות, מי שלא לטעמו, יכול לוותר)

הכנה

  • ממלאים צנצנת בכרובי הניצנים. משתדלים לדחוס פנימה כמה שיותר.
  • מכניסים פנימה את השום.
  • ממלאים במים ומוסיפים מלח לפי יחס של 1 כוס מים (200 מ"ל) / 1 כף מלח.
  • מוסיפים את החומץ, אם רוצים.
  • ממלאים במים ממש עד הסוף, סוגרים היטב, ומניחים במקום קריר ומוצל. פעמיים ביום פותחים את המכסה, משחררים את הגזים שהצטברו בפנים וסוגרים שוב.
  • בעיקרון, כבר אחרי 5-6 ימים כבר אפשר לנשנש מהכרובונים, אבל בשלב הזה הם עדיין די קשים, ומומלץ להיאזר בסבלנות ולחכות עוד כמה ימים, ובסך הכול עד כשבועיים. לאחר מכן אפשר להעביר להמשך אחסון במקרר (אם לא חיסלתם הכול כבר לאחר הפתיחה) – הם מחזיקים מעמד די הרבה זמן.

שיפורים ושינויים

  • כמו בכל הכבושים למיניהם, אפשר לשלב בפנים תבלינים שונים, כגון זרעי קימל, שמיר ועוד. אני באופן אישי מעדיף את הכרוב הכבוש שלי בטעם טבעי.

img_2964

אודות הכותב

ישי רוזנבאום

טבעוני, אוהב חתולים (אבל גם חיות אחרות) ואופטימיסט נצחי. למרות שבני האדם מתעקשים להוכיח אחרת, עדיין מאמין במין האנושי וביכולתו להפוך את העולם למקום טוב יותר. במקור קיבוצניק, בהמשך תל אביבי, כיום בברלין. אוהב לבשל, לכתוב, לקרוא, לצלם, לצפות בכדורגל, לדבר ולהקשיב. אבל לא הכול בעת ובעונה אחת, כמובן. מנהל תכנים ובונה אתרים באינטרנט. מתעקש שיכנו אותו "סוס"

להשאיר תגובה