איכות סביבה בריאות תעשיית המזון מן החי

זה לא הדג שמסריח

רועי שפרניק
נכתב על ידי רועי שפרניק
דיג מסחרי. הורג את האוקיינוסים

דיג מסחרי. הורג את האוקיינוסים

עד שנת 2048 לא יישארו דגים בים.
זו לא נבואת זעם, זו המציאות. כבר עשרות שנים ויותר שהדייג המסחרי מרוקן את הימות מדגים וסוחף ברשתות הדייג את כל אוצרות הטבע הקיימים באוקיינוס. כ-70% ממיני הדגים בעולם כבר נכחדו או הידלדלו משמעותית.

כדור הארץ מורכב רובו ממים, כשני שליש ממנו, ועדיין התעשיות דואגות להפוך אותו לבית שימוש לפסולת. דיוקסין הנשפך בין היתר לים היא קבוצה של כמה מאות חומרים הרעילים גם בריכוזים נמוכים הגורמים לסרטן ולפגיעות במערכת הפוריות ובמערכת החיסונית. החשיפה העיקרית של האדם לדיוקסין היא דרך מזון, בעיקר מזון מהחי כגון בשר, מוצרי חלב ודגה, ומעט מחשיפה לזיהום אוויר.
הדיוקסין הוא גורם מסרטן מדרגה 1 לבני אדם. כל החומרים האלה נספגים בדגים שאוכלים ונושמים אותם ואנו אוכלים דגים ומחזירים את הכל אלינו.

דגים משמשים גם להזנת בעלי חיים במשקים, בעיקר עופות וחזירים ודגים אחרים ואפילו פרות – בעלי חיים שכידוע אינם יוצאים לדוג ביום-יום. הממשלות הן בובות על חוט של התעשיות: תעשיית המזון, תעשיית התרופות, תעשיות הנשק ושאר תאגידים נצלנים שכל מטרתם למלא את כיסם בערימות של כסף וכוח.

אבל הכוח הוא בידיים שלכם. כל ילד יכול להבין שברגע שאנו מפרים את האיזון האקולוגי, הכל משתגע. כשהים ימות זה ישפיע על העופות והיונקים ועל הטבע וגם עלינו. הזלזול בטבע פשוט בלתי נתפש – רובנו מצונזרים ממידע מגיל 0 ומחנכים אותנו לזלזל ולשנוא את אלו שרוצים להפוך את העולם למקום יותר טוב, ובתגובה להגיד ש"דג זה טעים".

ייתכן שכבר עברנו את נקודת האל-חזור, כ-90% מתושבי העולם תורמים יום יום לכדור הזה להיאכל מתוך עצמו.
כשאנו אוכלים בעלי חיים ומזהמים את העולם אנו בעצם אוכלים את עצמנו, אנו אוכלים את הסיכוי של הדורות הבאים לשרוד.

מוזמנים לצפות בסרט שמצורף, המציג לאן נעלמים הדגים:

אודות הכותב

רועי שפרניק

רועי שפרניק

צלם מקצועי וטבעוני אקטיביסט בחזית לשחרור בעלי חיים. מתעד משקים ובתי מטבחיים בישראל, יוזם הפרוייקט "קירות שקופים", שמטרתו להביא את המציאות הקשה של תעשיית משק החי לציבור הרחב.

להשאיר תגובה