בריאות זכויות בעלי חיים תעשיית המזון מן החי

בריאות: לא רק העסק שלך

ישי רוזנבאום
נכתב על ידי ישי רוזנבאום

חוות בקר הן מדגרה לחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה (צילום: רועי שפרניק, קירות שקופים)

אחד הקשיים שעומדים בפני המסבירן הטבעוני, הוא הנסיון לשכנע כי המאבק למען זכויות בעלי חיים הוא למעשה מאבק גם עבור בני האדם ודמותה של האנושות וגורלו של העולם בכלל, ושמעבר מאסיבי לתזונה צמחית יועיל וייטיב לא רק עם החיות, אלא גם עם האנשים.
אין כמעט פעיל או מסבירן טבעוני שלא נתקל לפחות פעם בשבוע במשפט הנרגן "אתם (הטבעונים) דואגים רק לחיות! מה עם הילדים בסין/הרעבים באפריקה/הפליטים בסוריה?" (אף אחד לא מיותר, אל תמחקו כלום). והטיעון הזה הוא רק חומת ההדחקה וההכחשה הראשונה: בנסיון להסביר כי תזונה טבעונית היא למשל גם בריאה יותר לבני אדם, עולה הטיעון המנצח-לכאורה: "הבריאות שלי היא העסק הפרטי שלי, ומה שאני מכניס לגוף זו הבעיה שלי!".

ובכן, לא בדיוק.
והמקרה הבא הוא דוגמה מאלפת ומטרידה: מחקר שפורסם לאחרונה מזהיר מפני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה שהתפתחו בתעשיית הבקר ושמסוגלים לעבור דרך האוויר. אחסוך לכם את הקריאה: שימוש מוגזם באנטיביוטיקה גורם להתפתחותם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, וכיום, יש לציין, רוב השימוש באנטיביוטיקה בעולם נעשה בתעשיית המזון מן החי – לא רק כדי להלחם במחלות ומגפות, אגב, אלא גם כזרז גדילה. המידע הזה אינו חדש, ופעילי זכויות בע"ח (ולא רק הם) מתריעים על כך כבר שנים. החידוש המטריד שהתגלה במחקר הוא התפתחותם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה אשר מסוגלים לעבור ולהדביק גם דרך האוויר, ולא רק במגע ישיר. כלומר, החיידקים מתחזקים אפילו יותר מכפי שחשבנו.

חוות בקר למאכל ברשפון2

שימוש מופרז באנטיביוטיקה בתעשיית המזון מן החי מחזק את האויבים הטבעיים שלנו. (צילום: רועי שפרניק, קירות שקופים)

ומה שמקומם במיוחד הוא, שבזמן שרופאים משתדלים למעט (בצדק) במתן אנטיביוטיקה לחולים, מחשש להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה, בתעשיית המזון מן החי אין שום פיקוח ושום בקרה על הפרקטיקה חסרת האחריות הזאת. וכאמור, עיקר השימוש באנטיביוטיקה בעולם נעשה בתעשיית המזון, לא בענף הרפואה.

אפשר לומר, שהשימוש המופרז באנטיביוטיקה מחזק את האויבים הטבעיים שלנו. ברוח הימים האלה והחיים עצמם, הדבר משול לכך שישראל תספק טילים לחמאס או מדעני גרעין לאיראן. ידיעה מהסוג הזה, לו היתה אמיתית, היתה מרוחה בכותרות הראשיות בכל העיתונים ואתרי האינטרנט, ופותחת את כל מהדורות החדשות. אבל אנטיביוטיקה? פרות? מגיפות? זה לא מעניין.

העסק של כולנו

זה נושא שעוד אעסוק בו בהרחבה בעתיד, אבל בינתיים חשוב לי להגיד, שההנחה כאילו הבריאות שלנו היא העסק הפרטי שלנו ושלנו בלבד, היא מוטעית מיסודה. הגיע הזמן שנבין את זה. לבחירות התזונתיות שלנו יש השלכה ישירה לא רק על הבריאות שלנו עצמנו, אלא של האנושות כולה. מי שמצפה מהממשלות שתתעשתנה ותטלנה פיקוח והגבלות על השימוש באנטיביוטיקה, חי כנראה על כוכב לכת אחר. הפרקטיקות המסוכנות של תעשיית המזון, מקורן בנו ובדרישה הגוברת שלנו למזון מן החי, ורצוי שיהיה זול וזמין. זו הכלכלה, טמבל, וזה עקרון "השוק החופשי", וכיום רוב הממשלות בעולם מחוייבות יותר לעקרון הזה – לא לבריאות הציבור. והדרך הכי טובה ובטוחה להפסיק את זה, היא פשוט להפסיק לאכול מוצרי מזון מן החי.

אודות הכותב

ישי רוזנבאום

ישי רוזנבאום

טבעוני, אוהב חתולים (אבל גם חיות אחרות) ואופטימיסט נצחי. למרות שבני האדם מתעקשים להוכיח אחרת, עדיין מאמין במין האנושי וביכולתו להפוך את העולם למקום טוב יותר. במקור קיבוצניק, בהמשך תל אביבי, כיום בברלין. אוהב לבשל, לכתוב, לקרוא, לצלם, לצפות בכדורגל, לדבר ולהקשיב. אבל לא הכול בעת ובעונה אחת, כמובן. מנהל תכנים ובונה אתרים באינטרנט. מתעקש שיכנו אותו "סוס"

להשאיר תגובה