מה אוכלים טבעונים מתכונים טבעוניים

לאכול מעל הכיור (בערך)

ישי רוזנבאום
נכתב על ידי ישי רוזנבאום
רגע לפני

הכריכים – רגע לפני (ההכנה)

אני נוהג לפעמים לצחוק על אבא שלי – כן כן, גם בפניו – על שהוא נוהג ״לאכול את הארוחות שלו מעל הכיור״. זה נשמע מאוד ציורי, אבל למעשה הכוונה לארוחת ערב פשוטה ומהירה של משהו קטן בין שתי פרוסות לחם, איזו עגבניה או מלפפון שאוכלים ביד, והכול נטחן במהירות ובלי גינונים מיוחדים מעל הכיור של המטבח. האמת? זה דווקא מאוד יעיל, חוסך שטיפת כלים, ואם קצת משקיעים (ממש רק קצת) – יכול גם להיות מאוד טעים.

ומה לעשות שאני הבן של אבא שלי, ואני דומה לו יותר משאני מוכן להודות, וכבר הצהרתי על עצמי כאן כעצלן שלא אוהב לעבוד קשה מדי במטבח. לאכילה מעל הכיור עוד לא ממש הגעתי (טוב נו, לפעמים), ואולי אני קצת יותר יצירתי מאבא שלי מבחינה קולינרית, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון: ארוחה טעימה ואפילו מזינה שמכינים (ובדרך כלל גם אוכלים) בכמה דקות.

אני לא הולך פה להפוך את עולמכם הקולינרי על פיו. לא תמצאו פה מתכון יצירתי במיוחד, טכניקות או טעמים חדשים ומפתיעים, ואפילו לא התבוננות חדשה על מתכון ישן. הפוסט הזה, גם זה, נכתב כתשובה לשאלה שמלווה אותי בערך מהשבוע הראשון להיות טבעוני: "אז מה אוכלים טבעונים?". ולשאלה הזאת מתלווה גם בדרך כלל טענה, לפיה מזון טבעוני אמנם יכול להיות טעים ומשביע ומזין, אבל הוא מחייב להשקיע, לעבוד, לבשל. או במילים אחרות: טבעונות זה רק למי שיש לו זמן וחשק וכוח לטרוח במטבח.

ובכן, לא תמיד ולא בהכרח.
והארוחות מעל הכיור הן הוכחה טובה לכך. למעשה, כשאני משחזר לאחור, גם בימים שבהם זללתי מזון מן המת בלי חשבון, הרבה מהדברים שהייתי מנשנש בבית, מעל הכיור או לא, היו למעשה טבעוניים. ואתם יודעים למה? כי בהרבה מאוד מקרים, מזון ממקור צמחי לא מחייב שום הכנה או בישול או עיבוד – פשוט אוכלים אותו כפי שהוא.

רגע אחרי

הכריכים – רגע לפני (הגריסה)

והנה לפניכם דוגמה מעניינת לעיקרון הזה: סנדביצ'ים (טוב נו, כריכים) קלילים ומזינים, שמבחינתי יכולים לתפקד כארוחה מהירה, שחוסכת כלים לשטיפה, ובעיקר טעימה וכיפית.

אז מה היה לנו פה?

  • שלוש לחמניות (במקרה הזה: מהסוג שקונים חצי-אפויות ומשלימים את האפייה בבית – התוצאה היא לחמניה חמימה ופריכה. אבל כמובן שגם שתי פרוסות לחם אחיד פשוט יעשו את העבודה).
  • חרדל (הכי פשוט שיש)
  • כרוב חמוץ (אפשר מוכן מקופסה, אבל כאן השתמשתי בכרוב טרי שקצצתי לשערות דקיקות והשריתי כמה דקות במיץ לימון, חומץ ומלח).
  • עגבניה
  • מלפפון
  • פרוסות סלק כבוש (אפשר גם מהסוג המבושל-מראש וסגור בוואקום, ואפשר גם טרי לא-מבושל)
  • פרוסות טופו (כאן: טופו עם בזיליקום, אבל כל טעם אחר יעבוד. אפשר גם פרוסות טופו רגיל שנאפו בתנור – טעים מאוד, אבל קצת חוטא למטרה של "ארוחה מהירה").

ויאללה, לכרוך יחדיו ולגרוס מעל הכיור.

אני יודע – לא תמיד יש את כל המרכיבים בבית. אבל זה לא משנה. גם המתכון הזה, כמו רבים מהדברים שאני מכין בבית, מאולתר לחלוטין ולא מצריך מחשבה או הכנה מיוחדת. פשוט שולפים מהמקרר או מהמזווה מה שיש, ומחברים ביחד. אגב, גם פה, כמו ברוב המנות שאני מכין, שמרתי על "עיקרון חמשת המרכיבים" – לא להכין מנה עם יותר מחמישה מרכיבים עיקריים. במקרה הזה הם: הכרוב, העגבנייה, המלפפון, הסלק והטופו (החרדל והלחמניות – שתפקידן לשאת את המנה – לא נכנסים לחשבון הזה).

וכן, אני יודע, אלו בסך הכול כריכים – בשביל זה גררתי אתכם לפה? אבל כאמור, לא התכוונתי מלכתחילה לחדש שום דבר אלא רק לומר, שמי שחושב שאורח חיים טבעוני מחייב להשקיע בכל ארוחה שאתה מכין, או שלטבעונים "אין מה לאכול", פשוט מעמיס לעצמו עוד תירוץ על הצלחת. בתאבון.

אודות הכותב

ישי רוזנבאום

ישי רוזנבאום

טבעוני, אוהב חתולים (אבל גם חיות אחרות) ואופטימיסט נצחי. למרות שבני האדם מתעקשים להוכיח אחרת, עדיין מאמין במין האנושי וביכולתו להפוך את העולם למקום טוב יותר. במקור קיבוצניק, בהמשך תל אביבי, כיום בברלין. אוהב לבשל, לכתוב, לקרוא, לצלם, לצפות בכדורגל, לדבר ולהקשיב. אבל לא הכול בעת ובעונה אחת, כמובן. מנהל תכנים ובונה אתרים באינטרנט. מתעקש שיכנו אותו "סוס"