האינטרנט ואני
או: מה אני עוד עושה ברשת חוץ מצריכה מאסיבית של פורנו
"האינטרנט הזה לא יתפוס" (מישהו בטח אמר את זה פעם)
ההתנסות שלי בעולם האינטרנט השתלבה במסלול ההתפתחות הבנאלי של צ'טים-פורומים-בלוגים-רשתות חברתיות-הדבר הבא שימציאו.
חוץ מהתנסויות מגוונות בתחום האינטראקציה המקוונת (זה נשמע כאילו אני מבין על מה אני מדבר?), האינטרנט הוא גם מקור הפרנסה שלי בשנים האחרונות, כעורך, כותב, מתרגם, מצלם, מנהל תכנים ומפעיל גרפיקאים, מעצבים ועורכי וידאו. אבל את הפירוט הזה אני משאיר לקוה"ח שלי.
אבולוציה
אחרי שברברתי את עצמי למוות בצ'טים ומיציתי (די מהר) את העניין המייגע הזה, עברתי לפורומים וקבוצות דיון, ובמהרה הפכתי למנהל פורום בנושא זוגיות (!) ב-ynet – בהתחלה לבד, בהמשך עם זוגתי. מי שיחפור קצת, שם ובפורומים אחרים, ימצא אלפי הודעות תחת הכינויים השונים שלי. נסו למשל לחפש תחת הכינויים "ישי", "ואנדורה", "קולומבוס" ו"שרגא השמן" (אם ממש משעמם לכם, אתם יכולים לקרוא על הסיפורים שמאחורי הניקים).
מפורום לבלוג כוחנו נסוג
השלב הבא היה באופן טבעי כניסה לבלוגספירה, שנראתה כמקום הולם יותר לשחרר את נפיחותיי הוירטואליות. אז פתחתי בלוג בישרא, בהתחלה תחת השם המחייב "חדשות הפרולטריון", שהלם את מעמדי כחול-הצווארון באותם ימים ואת יומרותיי התמוהות להיות הוגה פוליטי דגול. בהמשך, עם התדרדרות רמת התוכן בבלוג והעלייה במעמדי החברתי, השתנה השם ל"מושב לצים". מבחינת המיתוג, הייתי מכנה אותו "בלוג פוליטי-חברתי", למרות שהוא מכיל אינספור תכנים בנושאים אחרים, שונים ומשונים.
אני מתחזק גם בלוג בשם "בדרך אל החתולים" בקפה דה-מרקר, שאני מגדיר אותו כ"בלוג אישי", או בהגדרה מדויקת יותר: "בלוג-פח", אליו אני משליך כל מה שלא מתאים לבלוגים האחרים.
הצאצא הצעיר והבועט במשפחת הבלוגים שלי הוא סוספורט – בלוג ספורטיבי. הבלוג הזה נולד גם כדי לספק מקום מכובד ומסודר לתכני הספורט שלי, שלא תמיד עניינו את קוראי הבלוגים האחרים שלי, וגם כיוון שאם יש נושא שעליו אני מסוגל לכתוב ולדבר כמעט 24 שעות ביממה, זה ספורט.
ומה בהמשך? החלום הוא לפתוח בלוג קולנוע. מי יודע, אולי פעם.
רשתות חברתיות – אם אתה לא שם לא הפסדת כלום
ובכל זאת, אפשר למצוא אותי בפייסבוק, בטוויטר, בקפה דה-מרקר ובלינקדאין.
כל מקום ואתר
השלב האחרון בהתפתחות האינטרנטית שלי הוא הקמת האתר הזה, שתפקידו לשמש כשער לפעילות שלי ברשת, ולעשות בה קצת סדר. גם בשבילי, וגם בשביל מי שמשום מה מתעניין בי.