שמי ישי רוזנבאום, ונולדתי ממש בראשיתה של השנה בה צסק"א אכלה אותה ובגין עלה לשלטון, המוכרת יותר כשנת 1977. כל קשר בין שלושת האירועים האלה כנראה מקרי.
חוץ מזוג הורים (שבלעדיהם, כך שמעתי, אי אפשר לבוא לעולם), התברכתי גם בשתי אחיות ואח – כולם גדולים ממני. וכפי שאחי נוהג לומר, אנו "נצר לשושלת מפוארת של מזייני שכל, שאף פעם לא נותנים לאמת להרוס סיפור טוב". יחד עם זאת, בטקסט הארוך שאגלול פה לפניכם, אני מתחייב על לפחות 90% אמת. בכל זאת, זה אתר הבית שלי.
נולדתי, גדלתי ונשרטתי בקיבוץ רמת הכובש שבשרון, בו העברתי את חיי כמעט ברציפות עד נובמבר 2008, אז עברתי לתל אביב, שם אני מתגורר בביתו של פרדי, החתול שלי, שמרשה לי ברוב נדיבותו גם לשלם את שכר הדירה השערורייתי.
חחח"ח (חוק חינוך חובה חינם)
התחנכתי (יש עדיין חילוקי דעות לגבי זה) בביה"ס היסודי המקומי, ממנו המשכתי בדרך האינרציה לחטיבת הביניים האיזורית שבקיבוץ שפיים. בכיתה י' נדדתי לתיכון הרצלייני, על מנת ללמוד במגמת תיאטרון. הרבה לא יצא מזה, ולאחר 10 שנות לימוד בלבד פרשתי מהעולם הפדגוגי אל ג'וב מבטיח כפועל במחלקת חומרי הגלם במפעל הגומי של הקיבוץ.
מורשת קרב
את שירותי הסדיר בצבא הכיבוש העברתי בחטיבה מרחבית אי שם בשטחים, שם מילאתי תפקיד כלשהו, ועשיתי כך וכך. אין מה להרחיב. אפשר לקבל מושג על ההווי הצבאי שלי בפוסט הזה, בפוסט הזה, וגם בזה. בניגוד לרבים אחרים, ממשיך לשרת במילואים, ובשנים האחרונות גם אוהב את זה.
מורשת גראס
בניגוד לתחזיות המוקדמות, השלמתי בגרויות לאחר הצבא והמשכתי ללימודים באוניברסיטת תל אביב, שם השלמתי תואר במדעי הגראס, כלומר, אבא, התכוונתי למדעי הדשא, זאת אומרת, מדעי הרוח והחברה. ובמילים יותר רשמיות: תואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה. את התואר השני, בלימודי ביטחון (!), הקפאתי לאחר שני סמסטרים.
מעבר ללימודים הרשמיים אני משתדל כל הזמן ללמוד ולהשכיל, ורוכש באובססיביות-מה ספרי עיון (בעיקר היסטוריה ופילוסופיה), אבל לא פוסח גם על ספרות יפה ופחות יפה. העיקר לא לתת למוח להתנוון.
על מי אני עובד
הרזומה המקצועי שלי בשנות ה-20 לחיי כולל בעיקר עבודות "צווארון כחול" – פועל ייצור, דוור (כן, כזה שמחלק מכתבים), סבל, מלגזן, ואפילו אפיזודה קצרה כנהג משאית. ב-2006, עם סיום הלימודים באוניברסיטה, התחלתי פרק קצר (בדיעבד) של עורך ספורט באתר nrg של מעריב. לאחר שהסתיים הרומן הזה, הגעתי לתפקידי הנוכחי כעורך תוכן באתרי בנק לאומי (עובד חיצוני מטעם חברת בינת מערכות תוכנה) – שם אני עדיין חוצב את פרנסתי נכון לרגע זה.
העורך לא קובע
נסיון נוסף, פחות פורמלי אך לא פחות חשוב, כעורך וככותב רכשתי כעורך העלון של קיבוץ רמת הכובש; מתקופה די ארוכה כמנהל קהילה באתר ynet; מכמה בלוגים שאני משתדל לתחזק, ומהרבה מאוד מחברות ובלוקי-כתיבה שייחשפו כנראה על ידי משפחתי הסקרנית רק לאחר לכתי, אלא אם כן יתאפשר לי לשרוף אותם לפני כן (את המחברות והבלוקים, לא את המשפחה).
הבלוגים שלי:
סוספורט - בלוג בנושא ספורט
מושב לצים – בעבר הבלוג העיקרי שריכז את כל הגיגיי, והיום אני מגדיר אותו כ"בלוג פוליטי" (וזו כנראה הסיבה שאני מתקשה לתחזק אותו…).
בדרך אל החתולים – בלוג אישי בקפה דה-מרקר
תחביבים ועיסוקים נוספים
אוהב לקרוא, לקרוא ולקרוא, לצפות בספורט (לעשות פחות) וחובב מושבע של קולנוע (מימיי לא הורדתי סרט מהאינטרנט – לא משיקולי מוסר, או מהיעדר הידע הטכני, אלא כי אני שבוי בכוחו של הקולנוע, ולא מוכן להחליף אותו בשום גירסה ביתית. גם סרטי די-וי-די חוקיים כמעט ואין לי בבית).
אוהב לבשל, לצלם ולבשל צילומים (בוגר קורס פוטושופ לצלמים ב"מנטור"), וכמובן לנצל את שלושת התחביבים האחרונים בשביל לשמח את חבריי ומשפחתי, להביך אותם ולשעשע אותם, בהתאמה.
הכי אוהב לשחק (על הבמה ומול המצלמה) אבל לצערי לא עושה את זה היום כמעט, או בכלל, וחבל.
אה, והבטחתי גם למה סוס
ובכן, לא מסתתר פה איזה סוד גדול, או רמז לנתונים פיזיים מסוימים. "סוס" הוא פשוט כינוי שאני מדביק בשמחה (ובצהלה) לחבריי הטובים – גם כאשר הם מפשלים ("ווי איזה סוס אתה…"), וגם כאשר הם ראויים לשבח ("איזה סוס אתה!"). רק חברים טובים יודעים מתי זו ברכה ומתי זו קללה. ככה אני מבחין ביניהם.
חוץ מזה, כמי שאוהב להשתעשע עם מילים וכמעריץ נלהב של השפה העברית, יש לי חיבה מיוחדת למילים פלינדרומיות, כנראה לאור העובדה שגם אני מסתובב עם שם שכזה (ראו את הדוגמה הראשונה שנותנים בוויקיפדיה). חוץ מהשם שלי, "סוס" היתה אחת המילים הראשונות שלמדתי לכתוב בעברית, בזכות המבנה הפשוט של עיגול-קו-עיגול. וכמי שעוסק בכתיבה, יש לה עבורי משמעות סמלית עמוקה.
ולמרות שאת ההסבר הזה אלתרתי ברגע זה (אם כי העובדות בו נכונות לגמרי), תודו שהוא לא רע בכלל.
ואם שרדתם את תשפוכת המילים הנוראה הזאת עד לכאן, אז קודם כל תודה.
ואם מתחשק לכם להפוך את המונולוג הזה לדיאלוג, אתם מוזמנים לחפש אותי בפייסבוק ולעקוב אחריי בטוויטר.